"ניצול מצוקת אבלים בשעתם הקשה": תביעה ייצוגית נגד חברה קדישא ראשון לציון

בתביעה נטען כי על פי דיווחי החברה קדישא עצמה, במהלך שבע השנים האחרונות היא הכניסה לכיסה כ-3.7 מיליון שקל מאגרת קבורה לא חוקית

פורסם בתאריך: 1.12.20 13:07

תביעה ייצוגית על סך מיליון שקל הוגשה בימים אלה נגד חברה קדישא ראשון לציון. זאת בטענה כי החברה גובה בניגוד לחוק כ-800 שקל מקרובי נפטרים עבור התקנת יסוד למצבה. כך עולה מהתביעה שהוגשה בשמה של אישה שקברה את אביה בשנה שעברה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון  כאן  והיו הראשונים לדעת


יסוד למצבה הינו רשת קורות בטון, יצוקות בתוך הקרקע, אשר מהוות את גבולות הקברים, עליהן יבוצעו המצבות לאחר הטמנת הנפטרים. על פי החוק ועל פי ההסכמים עם הביטוח הלאומי, מדובר בתשלום אותו נאסר לגבות מהמשפחה. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד נריה הרואה, חבר בוועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין, אשר טוען כי מדובר למעשה בהטעיה צרכנית.

בתביעה אף צויין, כי חברה קדישא מהווה מונופול והיא הגורם היחיד המבצע קבורה יהודית בראשון לציון. כך שלתושבי העיר המבקשים קבורה יהודית מסורתית אין אלטרנטיבה אחרת.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי לוד, בשמה של אישה שקברה את אביה בשנה שעברה. ביום הפטירה, כאשר ניגשה למשרדי חברה קדישא ראשון לציון וביקשה לתאם מועד לקבורה, היא התבקשה לשלם 800 שקל עבור יסודות וחפירה לידי קבלן המצבות. וכך, על פי בקשתו של הקבלן, היא רשמה שיק לפקודת "חברה קדישא" עם הסכום שדרשו ממנה.

"עמדתי בפני מצב בלתי אפשרי", מספרת האישה, "קושי רגשי ונפשי הכרוך בקבורת אבי, אשר אינו מאפשר הבחנה אמיתית בין התקין ללא תקין. לא הבנתי מדוע התשלום לחברה קדישא עובר אליה דרך קבלן המצבות, אך בשל המצב בו הייתי נתונה, לא באמת יכולתי לפקפק בכך ופשוט ביצעתי את ההזמנה, בלית ברירה".

בא כוחה, עו"ד נריה הרואה טוען בתביעה כי חברה קדישא ראשון לציון גובה תשלומים כתנאי לקבורה, תוך "ניצול מצוקתם של אבלים בשעתם הקשה ביותר". כמו כן, נטען כי על פי חוק ותקנות הביטוח הלאומי, "כל גוף המורשה לפי חוק שירותי הדת היהודיים לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה ולא ידרוש בקשר לקבורה, במישרין או בעקיפין, כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת".

בעניין זה יצוין כי תשלום לקבלן המצבות עבור "יציקת בטון" או תשלום ישירות לחברה לענייני קבורה וכל צורה אחרת של גבייה בגין "יציקת בטון", אסורים לפי דין. מחובתה של החברה לענייני קבורה לבצע בעצמה בהתאם לתקנים ולמפרטים.

עו"ד נריה הרואה

לחברה קדישא ישנם הסכמים עם הביטוח הלאומי המבוססים על חוק שירותי הדת היהודיים וחוק הביטוח הלאומי ובהם נקבע כי התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי מועברים לחברות לענייני קבורה, בתנאי שהחברות לא תגבנה בגין הקבורה כל תשלום שלא הותר במפורש, במישרין או בעקיפין.

על פי חוק, מותר לחברה קדישא לגבות תשלום עבור קבורת נפטר שלא התגורר בעיר, התגורר באורח קבע בחו"ל, מבקש טקס קבורה או תכריכים מיוחדים למשל, אך גם במקרים אלו אסור לה לגבות עבור יסודות הקבר. גם מבקר המדינה התייחס לסוגייה בדו"ח הביקורת שלו על המוסד לביטוח לאומי שפורסם בחודש מרץ 2020 ולא זכה לחשיפה תקשורתית, כנראה  בגלל משבר הקורונה שתפס את הכותרות בישראל.

בדו"ח נכתב בין היתר כי "משרד מבקר המדינה מעיר לביטוח הלאומי כי אסור לגופי הקבורה לגבות במישרין או בעקיפין תשלום עבור יסודות מצבה בחלקות פטורות, יהיה אשר יהיה הגורם שממנו ייגבה התשלום; שכן גבייה מקבלני המצבות עשויה לגרום, בסופו של דבר, לגלגול ההוצאה על המשפחות. על ביטוח לאומי לבחון את עמדתו בכל הנוגע לכספים שגובים גופי הקבורה בעד יסוד מצבה ולשקול אם גופים אלה עומדים בתנאי ההסכם בעניין זה."

"משרד מבקר המדינה מציין כי בחקיקה נקבע שאין לגבות כספים מהציבור בעד הקמת מצבות, אלא אם כן השר לשירותי דת יקבע את תעריפי הקמתן, בהתייעצות עם שר הרווחה. השרים לא קבעו תעריפים כאמור, ומכאן, למועד סיום הביקורת אסור לגופי הקבורה לגבות מהציבור כספים בעד הקמת יסוד מצבה."

בתביעה נטען כי על פי דיווחי החברה עצמה, במהלך שבע השנים האחרונות, חברה קדישא ראשון לציון קברה כ-12,000 נפטרים והכניסה לכיסה כ-3.7 מיליון שקל מאגרת קבורה לא חוקית.

מחברה קדישא נמסר בתגובה כי, "חברה קדישא פועלת על פי החוק לטובת הציבור וכבודם של הנפטרים ובני משפחותיהם. מדובר בתביעה מופרכת ללא בסיס, שהוגשה על ידי רודפי בצע ופרסום שמעוניינים להעשיר את כיסם הפרטי על חשבון הקופה הציבורית.
חברה קדישא ראשון לציון תגיש את תגובתה ותטען את טענותיה בבית המשפט".

"יחד עם זאת, בתמצית, יובהר, כי המוסד לביטוח לאומי אינו מממן את עלויות היסודות למצבות, והן אינן כלולות בדמי הקבורה. המוסד לביטוח לאומי אף מפרסם מפורשות באתר האינטרנט שלו, כי: "הביטוח הלאומי אינו משלם את ההוצאות לבניית היסוד למצבה ולבניית המצבה, והן יחולו על המשפחה".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה ראשון לציון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר