"הם לקחו את הגוף של עדן, אבל הם לא יכולים לקחת את הרוח שלה". את הדברים האלה אומרת אורין גנץ, אמה של עדן זכריה ז"ל שנחטפה ב- 7 באוקטובר על ידי מחבלי החמאס, נרצחה וגופתה הוחזרה לארץ לאחר כחודשיים. עדן הובאה לקבורה ב- 15 בדצמבר 2023, בדיוק ביום הולדתה ה- 28. היא הותירה אחריה את אמה אורין, אביה זוהר ואחיה הצעיר גיא.
עדן יצאה למסיבת הנובה עם בן זוגה אופק קמחי ז"ל. האם אורין מתארת את הבוקר הנורא ששינה את חייהם: "כאשר החל ירי הטילים, עדן ואופק נמלטו משטח המסיבה ברכב של עדן לכיוון הבית בראשון לציון. לאחר כרבע שעה לערך, בצומת מפלסים, הם נתקלו בחוליית מחבלים שירתה לכל עבר. אופק נרצח במקום וגופתו זוהתה רק כעבור שבועיים. עדן נורתה, נפצעה ונחטפה לעזה כשהיא בחיים".
המשפחה הייתה בחוסר וודאות מוחלט בקשר לגורלה של עדן ורק כעבור 17 ימים התקבלה הידיעה כי היא נחטפה. "אחרי קצת יותר מחודשיים קיבלנו את הבשורה המרה שגופתה נמצאה על ידי חיילי צה"ל והובאה לארץ. אנחנו לא יודעים אם היא מתה כתוצאה מהפציעות שעברה באותו יום או שנרצחה במהלך השבי".
עדן זכריה ז"ל, צילום פרטי
אורין מספרת על בתה האהובה: "עדן היא ילדה בלתי מנוצחת. כל מי שהכיר את עדן יודע שהיא מאלו שלא מתים. בטח לא צעירים. ילדה שלא מוותרת לעולם, משיגה מה שהיא רוצה, בדרכים ישרות ושתמיד כולם ירוויחו מהסיטואציה. היה בה אור חיצוני ופנימי שאי אפשר להתעלם ממנו. בעלת נוכחות מדהימה, חיוך מדהים, יודעת לדחוף לעשות, מאוד אמביציונית. תמיד השיגה את המטרה שהציבה לעצמה והכל בדרכי נעם. היא אהבה כלבים והיו לה ולאופק שני כלבים, שמסרנו למשפחה מאמצת מדהימה, והמשפט האחרון שהיא אמרה היה תשמרו על הכלבים שלי".
למה את הכי מתגעגעת אצל עדן?
"עדן לא הייתה רק הילדה שלי אלא גם החברה הכי טובה שלי ואשת סודי. היא הייתה כמו אמא רוחנית שלי, מאוד חכמה, חדה בצורה בלתי רגילה, בעלת מחשבה מהירה. הייתי מתייעצת איתה על הכל ולרוב מיישמת את עצותיה. חוץ מזה שאני מתגעגעת לבת שלי, כילדה כתינוקת שלי, אני מאוד מתגעגעת לשיחות הנפש שלנו, לצחוקים שלנו, לבילויים המשותפים. הגעגוע הוא אינסופי, מתחיל כאן ולא יודעים איפה הוא נגמר".
"החלטתי שאף אחד לא ינצח, לא אותי ולא את עדן"
אורין קיבלה החלטה, שמחבלי החמאס המתועבים לא יגרמו לה להרגיש שבתה מתה: "בהלוויה, מעל הקבר של עדן, החלטתי עם עצמי שאותי אף אחד לא ינצח. לא אותי ולא את עדן. אני לא מתכוונת לוותר. מבחינה פיזית עדן נרצחה אבל יש דברים ששום כדור של מחבל חמאס לא יכול לקחת. זה סוג של כוח מנטלי, רוח חזקה בתוכנו שאי אפשר לדעת. החמאס לקחו את הגוף של עדן, אבל לא יכולים לקחת את הרוח שלה. במסגרת זאת החלטתי לצאת למלחמה, לנצח את החושך, כי מבחינתי המחבלים הם חושך גדול מאוד, אבל יש אנשים שבחרו באור, כמו עדן, ועם זה אני הולכת עד הסוף".
עדן זכריה ז"ל ואופק קמחי ז"ל. צילום פרטי
כחודש לאחר שהביאה את בתה לקבורה, החלה אורין להרצות כדי להנציח את עדן ולעזור לאנשים. "ההרצאה היא לא רק על עדן, היא על התמודדות, על איך ממשיכים הלאה מהמקום שאנחנו נמצאים בו. התחייבתי בפני עדן שאעשה הכל כדי שמה שקרה ב- 7 באוקטובר לעולם לא יחזור. שאני אגרום לאנשים להבין שזה בידיים שלנו, לא שלהם".
אורין לא הסתפקה בהרצאה ובקרוב תוציא ספר לזכרה של עדן שייקרא "לעוף עם כנפיים שבורות". הספר מכיל 365 טיפים, איך להפוך כל אתגר להזדמנות וכל משבר לצמיחה. לשם הוצאת הספר, שמתוכנן לצאת בסמיכות לראש השנה, יצאה אורין בגיוס המונים והיא קוראת לציבור לתרום כדי שהספר ייצא לאור.
הספר של האם, אורין גנץ, לזכרה של עדן, צילום פרטי
אורין, שלפני ה- 7 באוקטובר עבדה בתחום הכספים, מספרת על הספר שכתבה: "הספר בנוי בצורה של 365 טיפים. הוא נולד מכך שאנשים שאלו אותי איך אני כל כך חזקה, מרצה בפני אנשים ולא מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית אחרי כל מה שעברתי. הבנתי שיש ברשותי כלים שצברתי בשנים האחרונות שלאחרים אין אותם וזאת בעקבות תכנית "12 צעדים" שאני עובדת איתה כבר 16 שנים. אלו כלים שיכולים לעזור לאחרים ואני לא יכולה לשמור אצלי כי אני חיה בתודעת שפע גדולה וכל מה שיש לי אני מעבירה הלאה. בהרצאה אני מעבירה טיפים, ואז פשוט אספתי את כל הטיפים מהמחשבות ואיגדתי אותם לספר של 365 טיפים, טיפ לכל יום, איך להפוך משבר לצמיחה, לא רק בשביל אנשים שחוו שכול. לא צריך לחכות למשבר כדי שהחיים שלנו יהיו יותר שלווים ומאושרים ושכל הזמן נראה את הטוב והשפע. אני חיה באסירות תודה גדולה ואני ממליצה לאנשים לחיות ככה. זה משנה לנו את החיים מקצה לקצה כי את המציאות אנחנו לא יכולים לשנות. הספר מיועד למי שפונה לטוב ולא למחבלים שבוחרים ברע. מבחינתי הוצאת הספר היא ההנצחה הכי משמעותית של עדן, זה כמו לידה מחדש עבורי".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך היית רוצה שיזכרו את עדן?
"כאחת שמנצחת. היא לא הפסידה במלחמה הזאת. היא שילמה בגוף שלה אבל לא הפסידה. עדן היא זו שניצחה, לא זה שירה בה. היא תמשיך לנצח וזה יקרה דרכי ואחרי שאני לא אהיה כאן זה יהיה דרך הספר שכתבתי. אני חייבת שיהיה משהו שינציח את עדן. נכון שהגוף שלה לא כאן, אבל הייתה פה ילדה בשם עדן שהייתה עולם ומלואו ואסור לשכוח את מה שהיה פה. אנשים איבדו ילדים בצורה טראגית. הבקשה שלי בשם עדן היא – אל תשכחו אותי. זה אומר לא רק בזיכרון אלא לעשות פעולה טובה. אני לא מרגישה שאני לבד. אנשים תומכים בכל מקום. אני מרגישה עטופה, אבל לצערי יש כאלו שמרגישים לבד. זאת ההזדמנות שלי להודות לכולם על התמיכה ועל התגובות החמות לספר. חייל מילואים כתב שהוא כבר 500 יום בשירות מילואים פעיל ומה שכתבתי על הספר מאוד חיזק אותו".
את מסוגלת להבין איך משפחות החטופים מחזיקות מעמד כמעט 700 יום?
"כן. בזכות התקווה. זה גם מה שהחזיק אותי. התקווה תמיד מחזיקה. יש אמא אחת שאני יודעת עליה שנשבר לה הלב, הלכה למעשה, והיא עברה ניתוח לב פתוח. מה שההורים האלו עוברים אי אפשר לתאר. זה גיהנום עלי אדמות. שום דבר לא הגיוני מאז ה- 7 באוקטובר. שטוענים שאנחנו עושים רצח עם, שיש עשרות שבויים, שרצחו 6 חטופים חיים בשבי, שאנחנו כאן אוכלים אחד את השני. אני כבר לא רואה שום הגיון בעולם הזה. אני בקשר עם חלק ממשפחות החטופים. המאבקים קשים לי כי אני עסוקה בלשרוד. זה קשה לי באופן רגשי איתם, אבל אני איתם בלב בנפש ומבינה מה עוברים. חייבים לשמור על השפיות שלנו וזה מה שאני עושה בפעילות שלי".
מהי עמדתך בקשר לעסקה או המשך מלחמה?
"אני כמו כולם, רוצה את החטופים כאן ולא רוצה שייפלו חיילים. חייבים למצוא פתרון יצירתי לדבר הזה. אבל אני לא מבינה בזה כלום. לא יכולה לראות את כל התמונה, רואה תמונה מאוד מצומצמת, מה אמא מרגישה כשהילד או הילדה שלה חטופים או הבן שלה נפל. הרצון שלי שיהיה צדק".
תגובות