בתי לוין. צילום: אדי ישראל

"הוא נתן לי יד מתחת לשמכה": מה בתי לוין עשתה בקיץ האחרון?

שלושה ימים של חופשה בחו"ל עם ישראלי שהכירה, גרמו ללב של בתי לוין להתעורר

פורסם בתאריך: 19.7.19 10:42

"אז מה עם אהבה של קיץ?", שאלה אותי חברה טובה, ואני השבתי מה עם אהבה בכללי בחיים. האם היא באמת נחוצה? אומרים שיש גיל לכל דבר, וכשאני חושבת על היתרונות באהבה מול החסרונות, אני לא בטוחה מה עדיף. התשובה שלי בטוח לא תהיה להתאהב. רגע, שנייה, בעצם תנו לי לחשוב.


ועידת החינוך של ערי ישראל מגיעה לראשון לציון, לפרטים והרשמה, לחצו כאן 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון 


כמה חברות שלי דיווחו על התאהבות בשבועות האחרונים, ואיך לומר, בגיל 40 פלוס להתאהב באמצע החיים זה קצת לאבד בלאנס. ההרגשה המתוארת בפי חברותיי היא "היי כמו עם סמים". את זה אני לא יודעת להסביר כי סמים לא ניסיתי מעולם, אבל בהסבר מפורט יותר, מתארות החברות את ההרגשה כמעין גל של אנרגיות מטורפות, שמחה, אקטיביות וזוהר. הכל זורח וטוב, העולם נברא למעננו.

"אני לא מפסיקה לחשוב עליו", סיפרה חברתי הטובה ג'. היא המשיכה בהתרגשות, "הוא בראש שלי כל היום, מהבוקר ועד הערב. אנחנו מסתמסים כל היום וכלום לא חשוב, רק הערב, אז אנחנו נפגשים – לשם הכל מתרכז. לא עבודה, לא בית וגם לא המבחנים או הילדים. שמונה בערב, השעה שהוא מגיע – זה כל מה שקיים. ההכנות לפני והרגע הזה".

שתי חברות שלי התאשפזו בבית חולים לחולי נפש עקב אהבה, אני גם מכירה כאלה שכמעט הגיעו לאשפוז מרוב להט רגשות או סיום היחסים ודחייה מצד הגבר. אחרי שכל הידע בידיי, אני מהרהרת ביני לבין עצמי האם זה שווה. 

מה רע בלהיות בשליטה? ביציאות עם חברים בשקט, בלי רכבות הרים, הרבה שנים לא הרגשתי את העוצמה של ההתלהבות וההתאהבות, ושקט לי וגם לרוב טוב.

 

לפני שבועיים טסתי לחופשה בחו"ל. בדרך פגשתי קבוצה של חבר'ה בגילי מהארץ, ושם הוא היה – בן 42, שקט כמו שאני אוהבת, לא ברברן, כי צריך איזון בנינו, נראה טוב. היה קליק אחרי זמן רב שאף אחד לא הצליח להזיז לי אפילו את הזרת בכף הרגל. 

אלו היו שלושה ימים של בילויים בחו"ל וצחוק בלי סוף. בטיסה חזור, עם התערבות הגורל, יצא שישבנו יחד. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא אפסי. היה מצחיק ורומנטי לטוס יחד, ולקראת סוף הטיסה כשהקפיאו את המטוס ל-14 מעלות, כיסיתי את עצמי וגם אותו שישן, ותוך כדי שאני מכסה אותו, הוא נתן לי יד מתחת לשמיכה. 

אם להודות באמת זאת היתה הרגשה טובה יותר מכל דבר אפשרי. היד הזאת, הפשטות, הליטוף שהגיע איתה, הרעידו לי את גוף. ברור לי שאם היינו ממשיכים כאן בארץ הייתי יכולה להבין את המקום של החברות שלי בהתאהבות כי זה סוחף, בלי מעצורים. עוד כמה פגישות איתו ואין לי ספק שהלב שלי היה חוזר לפעום, אבל כאן בארץ החלטנו שנסיים את מה שהתחיל שם כי הוא רווק ואני כבר לא בקטע של ללדת ילדים. אז "נפרדנו כך, היתה דממה", לא באמת – מה הקשר של דממה אליי? 

"אז מה אמרת על אהבה של סוף הקיץ?", חברתי חזרה ושאלה. "אני באמת לא יודעת", עניתי. "בואי נחכה לאהבה של חורף, כי אם כבר להתאשפז, אז לפחות לספר לכולם שזה מאיזה וירוס ולא משברון לב", אמרתי בחצי צחוק.

רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון  כאןוהיו הראשונים לדעת.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה ראשון לציון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר