קניתי ב-250 שקל הרגשה של בת 16

"סבא שלי אומר שבשביל להיות צעיר בעשר שנים הוא היה נותן הכל, ואם הוא אומר ומשחרר ככה הכל בגיל 90 – הוא יודע מה הוא אומר. שקל הוא לא משחרר סתם". בתי לוין גילתה את סוד הנעורים הנצחיים

פורסם בתאריך: 28.6.19 09:50

מה הייתם נותנים כדי לחזור לנעורים? כדי להיות צעירים לכמה שעות? סבא שלי אומר שבשביל להיות צעיר בעשר שנים הוא היה נותן הכל, ואם הוא אומר ומשחרר ככה הכל בגיל 90 – הוא יודע מה הוא אומר. שקל הוא לא משחרר סתם, שקל – ואת זה אומרת לכם אחת שיודעת להוציא יופי, עד שזה מגיע לסבא.

בשבוע שעבר קניתי ב-250 שקל הרגשה של נערה בת 16: כרטיס להופעה של משינה. אחי שיגע אותי והתחנן על נפשו ש"בואי נלך. גדלנו עליהם וצריך להיות הפגזה, אז בואי".

היום הגדול הגיע. כדי להיכנס לווייב הצעיר לבשתי בגד גוף אדום, מכנסי ג'ינס קצרים ונעלי אולסטאר אדומות. "עכשיו נראה מי צעירה", מלמלתי לעצמי.

המתבגרת שרבצה על הספה הסתכלה עלי כשזמזמתי משירי משינה מול המראה בסלון ובחצי לגלוג אמרה: "מה את חושבת את עצמך, יא זקנה". "מי זקנה?!", שאגתי, "אני בגילך. בעוד שעה כשתתחיל ההופעה – אני בת 16".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון  כאן  והיו הראשונים לדעת


הנסיעה ברכב אל עבר גיל הנעורים עברה בפול ווליום עם משינה בלופ. אחי היה מעריץ של הלהקה שנים ארוכות, וגם אני שנגררתי אחריו קצת בפתטיות. אחרי 40 דקות נסיעה הגענו לאמפי ענק. כבר בקניית הבירה הראשונה אני מבינה שאני מוקפת בבני גילי ומעלה. "מי חשבת שיבוא להופעה?", שאל אחי, "זה לא עומר אדם, זה משינה משנות ה-90".

ישבתי שם בתחילת המופע והסתכלתי על המון האדם עם האנרגיות המטורפות ודבר אחד היה ברור: כולנו רוצים להיאחז בשרידי הנעורים, להרגיש לרגע בתיכון, בצבא, בלי הבית, המשכנתה והילדים. להרגיש חופשיים בלי הקרחת של גיל 40 והדאגות, בלי הבוטוקס וצביעת השורשים פעם בחודש במקרה הטוב, להרגיש חופש גדול שוב, של תחילת הקיץ, קיץ של 1994 ולא של 2019. זה היה החלום של כולם, אין לי ספק.

 

והמוזיקה עולה והמופע צובר תאוצה, שירים יותר קצביים, אני כבר לא יושבת, עם האולסטאר השטוחות יכולתי לרקוד ולקפוץ ולהגיע ברגע בקפיצה קטנה בלי שהשומר יראה למתחם הווי.אי.פי, והנה אני כבר בקדמת הבמה ויובל בנאי יורד אלינו ואני צועקת: "יובללל!", והאיש מימיני הפך חירש אבל זה בסדר, אני חושבת לעצמי, בגיל 60 גם ככה לא שומעים מדויק. ויובל בנאי מתקרב אלי תוך כדי השיר "אהובתי" ואני בטוחה שהוא מוקדש לי והאנרגיות שייכות לנעורים של מופע רוק מפעם.

עוד רגע ונגמר ומישהי שצמודה אלי צועקת: "יובל, תעשה לי ילד!", ואני מסתכלת עליה, צוחקת ואומרת: "את עדיין מבייצת בכלל?", וכולם צוחקים אבל זה לא באמת מפריע לאף אחד כי כולנו כאן נוער שהתבגר אבל ברגע, נוער שחזר בזמן ואין הרגשה שמשתווה לזה – לא טיול באירופה ואפילו לא ארוחה משפחתית שאני כל כך אוהבת, גם לא דרינק באיזה בר עם חברים.

"אז אתה שומע, סבא", אמרתי לו בעודי יושבת מולו במבט של שחקנית עצובה, "כדי לחזור לגיל 16 אני צריכה כסף לבוטוקס וקצת לשאיבת שומן בבטן, מה אומר? משחרר לי קצת? בשביל הנעורים, אתה יודע. אתה בעצמך אמרת".

"שקל אין", סבא עונה, "לא בגלל שאני לא רוצה לתת – את פשוט נראית נהדר".

"ברור, ברור". אמרתי לכם – עד סבא.

רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת

 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מרגש ..הנוסטלגיה והגעגועים כשהיינו צעירים הולכים וגוברים עם השנים, לפתע נזכרים באירועים קטנים שקרו לפני זמן ורק עכשיו זה עולה .. ערוץ 155 הוט בידור איטליה מתקיימות תוכניות בידור עכשוויות בשילוב קטעים משנות ה 50_60 שיא הפריחה של השירים של סאן רמו האיטלקי שאו שאו במבינה אחד הלהיטים המובילים

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה ראשון לציון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר