התושבים הוותיקים של ראשון לציון מכירים את הבוטקה בתחילת המדרחוב העירוני ברחוב רוטשילד, כמקום המיתולוגי ששימש כדוכן שמרי וחיים גוזלין ז"ל, שהציעו למכירה ספרים ועיתונים. התושבים הרבים היו מתכנסים כדי לקנות אגרות ברכה בימי החג, החיילים היו עוצרים לפני העלייה לאוטובוס לחטוף את עיתוני הספורט בדרך לבסיס, נשים היו קונות ירחונים. אמנם גזרי הדפים כבר לא קיימים והמקום הוחלף לבוטקה של מיצי בריאות, אבל הקסם לא נעלם לרגע. חמישה עשורים של רגעי עצב, שמחה, תשוקה ובעיקר געגוע.
בשנת 2001 את העיתונים והספרים החליף "בית הפרי". באותו הבוטקה. פירות רבים מקיפים את המקום ואליס גוזלין בת ה-54 בת הזקונים של משפחת גוזלין, עומדת בגאווה, מחייכת לכל לקוח וסוחטת על המקום את מיץ התפוזים. "בתור ילדה אני ואחים שלי, זהבה ויהודה, היינו באים לכאן ונשארים שעות רבות לעזור להורים. הסמל שלנו היה אגרות הברכה, זו הייתה נקודת המפגש שבה התחילו את הסיבוב היומי. איכשהו כולם עברו פה", מספרת גוזלין. על המקרר בתוך הבוטקה יש עשרות תמונות של מגנטים מאירועים משפחתיים, אבל מבין כל ההמון בולטת תמונת הוריה.
מרי וחיים גוזלין
"אני במקצועי בכלל גננת. היה לי את 'גן ילדים- מעון אליס' כולם הכירו אותו. במשך 13 שנים הוא פעל. עד שיצאתי לשנת שבתון ודברים החלו להשתנות. באותה תקופה התגרשתי. וגם זמן קצר לפני כן בשנת 2000 אמא שלי שהחזיקה את הבוטקה בעצמה, נפטרה. ועזבתי את הגן. זה לא בגלל כל מה שאמרתי. אבל פשוט עזבתי", אומרת גוזלין.
באותה השנה, הבוטקה עמד שומם. קודם לכן ההורים היו מתפעלים את המקום יחדיו. האם, מרי הייתה עובדת בבקרים, והאב, חיים היה עובד משעות הצהריים, אבל לאחר ששניהם הלכו לעולמם נעצרה הפעילות. האחים לבית משפחת גוזלין החליטו פה אחד, שהמקום יעבור לחזקתה של אליס. תחילה היא מכרה במקום בובות, אבל בעצתה של חברתה החליטה לעבור למיצי פירות טריים. כך, במשך השנים, הפכה את מקום לממלכת הפירות הפרטית של אליס.
רוצים להישאר מעודכנים?
ואין מי שמערער על מעמדה. ברחוב רוטשילד, מסביב לבוטקה, העסקים מתחלפים, ו"בית הפרי" ממשיך לעמוד ולספק מיצים מלא מעט מתושבי העיר. "עד היום באים אליי אנשים ואומרים לי כמה שאני מזכירה את אמא שלי", אומרת גוזלין, "היא הייתה אישה עם נוכחות שהיו לה הרבה מאוד מחזרים, סתם היו עוברים ואומרים לה שלום. וגם היום ממשיכים להגיע הפרלמנטים השונים מדי שבוע. אני אשאר כאן עד יומי האחרון כי פה אני משתבחת עם השנים".
