כפיר מדניצקי צילום: ענבר זק
כפיר מדניצקי צילום: ענבר זק

"הייתי ילד שאוסף קלטות ופלאיירים של הצגות"

השחקן המבטיח כפיר מדניצקי (25) מראשון לציון מספר על חיידק התיאטרון שדבק בו, הנסיקה הגדולה בקריירה, ההתרסקות בתקופת הקורונה וההתאוששות שלאחריה, ועל ההצגות הקרובות בהן ייקח חלק

פורסם בתאריך: 28.4.23 09:58

עולם הבמה תמיד תפס חלק מרכזי מאוד בחייו של השחקן המבטיח כפיר מדניצקי. הוא גדל בראשון לציון שם הוא מתגורר עד היום ומגיל צעיר הוא זוכר איך היה משוטט ברחובות העיר בחיפוש אחר פלאיירים להצגות ופוקד לעתים תכופות את חנויות הווידאו (כן, פעם היה מדיום כזה) בחיפוש אחר קלטות של הצגות תיאטרון. הצפייה בהצגות לא היו תחביב עבורו אלא בית ספר למשחק הרבה לפני שהתקבל ללימודים בבית צבי. "הייתי צופה באותה הצגה בערך 40 פעמים, מכיר כל פריים ופריים, כל תנועה ומונולוג – זה מאוד עזר לי בהמשך, כשהתמקצעתי בתחום", הוא מספר רגע לפני שיעלה על הבמה בהצגה "תמיד עולה המנגינה". 

מתי התחלת להופיע מול קהל?

"למרות התשוקה העזה לתחום, לקח לי יחסית הרבה זמן עד שאזרתי אומץ להפגין ביצועי משחק לא רק מול ההורים. בגיל 15 הופעתי לראשונה במסגרת להקת נוער, הייתי בקבוצה של מחזות זמר והרמנו 5 הצגות בשנה. שם למדתי איך להופיע על במה בצורה מקצועית. אחרי השירות הצבאי. שהתחלתי ללמוד ריקוד, לקחתי שיעורי משחק מול מצלמה ופיתוח קול. לאחר מכן טסתי עם הסוכנות היהודית לארה"ב, שם הייתי מדריך תיאטרון לבני נוער. את השהות בארה"ב ניצלתי היטב כדי ללמוד ולהתפתח כשמדי ערב צפיתי בהצגות תיאטרון בניו יורק. הרגשתי שעליתי על הגל והדרך סלולה בפניי עד שהגיעה הקורונה".

בתור אחד שהבמה היא חלק מרכזי בחייו והפידבק מהקהל כמו אוויר לנשימה – איך התמודדת בתקופה בה נאלצת לשבת בבית?

"אני כמובן לא הראשון שאומר את זה אבל זה היה סיוט. החלום היה בהישג יד, הצלחתי להתברג בתחום ופתאום אני מוצא את עצמי לבד בחדר בין ארבע קירות ללא במה וללא קהל. חזרתי מניו יורק – מעצמת תרבות ותיאטרון בפרט, היישר לסגר. אבל לאט לאט התאוששתי מהמכה הנוראה הזו ומה שהחזיק אותי אלו השאיפות שלי בתחום. ניצלתי את הזמן הזה כדי לצפות באנשים מעוררי השראה, דמיינתי את הרגע שבו אתקבל לביה"ס למשחק והחלטתי לכתוב את תסריט חיי. ובאמת אחרי שהחיים חזרו למסלולם הגיע הרגע שבו התקבלתי ללימודי משחק בבית צבי. ההתחלה לא הייתה פשוטה כי אתה נמצא במקום אליו מגיעים מיטב הכישרונות בארץ וכולם מיוחדים וצריך למצוא את מקומך. למזלי, אני מוקף בחבר'ה נפלאים ומעצימים שתומכים אחד בשני. לא תיארתי לעצמי שאפתח את הלב בפני האנשים שלומדים איתי. הם כמו משפחה". 

ב–4 מאי תעלה שוב ההצגה "תמיד עולה המנגינה", סיפור על אהבה וזיכרונות, נופים וריחות מוכרים על פי  שירי של יורם טהרלב שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית בהם אינך יכולה, אתה לי ארץ, עוד לא תמו כל פלאיך, חסקה, ישנן בנות, שהשמש תעבור עלי, בואי נשוב אל הטנגו, אין כבר דרך חזרה, כולם הלכו לג'מבו ועוד. בשונה משאר ההצגות בהן שיחק, בהפקה הזו מדניצקי ישמש כדאנס קפטן – יד ימינו של הכוריאוגרף כך שתהיה לו אחריות נוספת מלבד ביצוע תפקידו כשחקן. 

"יש בהצגה מין התרפקות נוסטלגית על תקופה שהייתה ואנחנו משתמשים בשירים הנפלאים של יורם טהרלב כדי לספר אותה", הוא אומר.

ההצגה "תמיד עולה המנגינה" תעלה ב – 4.5-20.5 באולם גרי בילו בביה"ס לאמנויות הבמה "בית צבי" בשעות הבוקר והערב.

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה ראשון לציון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר