"במשך השנים שעברו אני שומע על השכול ועל האובדן ממי שאיבדו את יקיריהם במלחמות ופיגועים. השכול לצערי, מקיף את כולנו אבל אנשים מתגברים. אנחנו התגברנו, חייבים להמשיך בחיים". כך אומר עו"ד שלמה גוזלן, שאיבד את אביו חיים גוזלן במלחמת יום הכיפורים.
45 שנים עברו מאז. שלמה היה בן 12 כשאביו נהרג במלחמה שפרצה ב-6 באוקטובר 1973 וגבתה את חייהם של יותר מ-2,000 חללים במהלך ימי הלחימה הקשים. אביו, חיים גוזלן ז"ל. השתתף בקרבות הבלימה נגד הצבא המצרי בסיני ואחר כך, המשיך ולחם בקרבות ההבקעה אל הגדה המערבית של תעלת סואץ. ביומה האחרון של המלחמה הוא נפגע ונהרג במהלך הפגזה כבדה על הגשר שהקימו כוחות צה"ל בדרך לצליחת התעלה.
"אני זוכר את יום הכיפור הזה. היינו בבית הכנסת אבא, אחי ואני", מספר שלמה, "פתאום נשמעה צפירת אזעקה. שאלתי את אבא מה זה, והוא אמר שפרצה מלחמה. אבא הסיר את הטלית ורצנו כולנו הביתה. זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. הייתי בן 12 וחצי, הילד הבכור במשפחה. מאז, כשאני נזכר באבא, תמיד עולה לי תמונה של בית כנסת ואבא לידי שר את ניגוני התפילות מהסידור. גם היום אני מתפלל מאותו הסידור שלו".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
חיים גוזלן היה בן 36 כאשר נפל במלחמה. הוא עלה ממרוקו עם משפחתו כשהיה ילד וכאן התחנך, למד וגדל במשפחה שהיו בה עוד חמישה אחים וארבע אחיות. תנאי החיים של המשפחה הגדולה לא היו קלים. הבית בו גרו לא היה גדול די הצורך כדי שתהיה לכל אחד פינה משלו ובאווירה כזו – היה קשה להתרכז בלימודים. מה גם שבגלל הלימודים, לא יכול היה חיים לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה ומשכורתם של אביו ואמו לא הספיקה אף פעם לכלכלת המשפחה. חיים, שהיה קשור למשפחתו – לא יכול היה לראות בצערם והוא החליט לצאת לעבודה מיד עם תום לימודי בית הספר היסודי, ולעזור להוריו.
חיים התגייס לצה"ל ונשלח לקורס נהגי משאיות. לאחר שסיים את הקורס, הוצב באחת מיחידות חיל הקשר כנהג. בהמשך שירת כקוון בחיל הקשר והשתתף במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. הוא מילא את כל התפקידים שהוטלו עליו במסירות וברצינות, כפי שנהג בעבודתו בחיים האזרחיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
לאחר ששוחרר חיים מהשירות הסדיר, הוא נשא את חברתו מרים לאישה. במשך 14 שנות נישואיהם נולדו להם ארבעה ילדים: שלמה, אילן, יוסי וטל. "אבא השריש לנו את אהבת הארץ, ואת הקשר למסורת היהודית", אומר שלמה הבן הבכור,
"יש לי שני ילדים, בן ובת, שניהם משרתים בצבא, הבן ביחידה מובחרת והבת במודיעין. לרגע לא עברה לי מחשבה שלא ישרתו, למרות שגם אבא וגם אחיו נהרגו בעת שירותם הצבאי. עם כל העצב והשכול, כולנו המשכנו בחיים. אמי, שהיא כיום בת 80, לימדה אותנו להמשיך הלאה, לחיות את החיים. כולנו המשכנו, שלושת אחיי ואני. הזיכרון קיים תמיד אבל
אנחנו חייבים להתרכז בצדדים החיוביים, לבנות את הארץ ולהבטיח את עתידנו כאן".
