תמונת מחזור בית הספר אורנים 1987
צילום: אור דור, אלבום פרטי

מסע במנהרת הזמן: כיצד כבשה קבוצת הזכרונות את ראשון לציון?

קבוצת הפייסבוק הנוסטלגית של ראשון לציון נפתחה רק לפני עשרה ימים וכבר כוללת יותר מ-23 אלף חברים, שלא מפסיקים לחלוק סיפורים מהעבר

פורסם בתאריך: 28.11.17 14:01

כולנו היינו רוצים לפעמים לחזור אחורה בזמן. עבור המשתתפים בקבוצת הפייסבוק "זכרונות ילדות ראשון לציון" שהוקמה לפני כעשרה ימים ומונה כבר כ-23,000 חברים, אין כל בעיה להריץ בין רגע עשרות שנים אחורנית, ואף למצוא חברי ילדות שהקשר עימם התנתק. כל מה שצריך זה לחפש טוב טוב בין אלבומי התמונות המאובקים: זיכרון עבר ממקום מיתלוגי או תמונת משותפת, לשגר לקבוצה ותוך כמה דקות כבר יסלל עוד שביל נוסטלגי שיסתעף מי יודע לאן.

מקימת הקבוצה, מטי ארואטי בת 43, מתגוררת כיום בכלל במועצה אזורית גזר, אך שלושה עשורים מחייה הייתה תושבת ראשון לציון, ולדבריה בעיר זו התעצבה אישיותה. היא מספרת שהרעיון להקמת הקבוצה הגיע די במקרה. "לפני שבוע וחצי חברים תייגו אותי בקבוצה של זכרונות ילדות מבת ים – שם התגוררתי עד גיל עשר, וישר אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע לאותם חברים שגדלו איתי בראשון לציון בשכונת צל אלונים. כבר באותו יום פתחתי את הקבוצה בשביל זה, אבל לא באמת חשבתי שהיא תגיע למימד כזה, ולכזו כמות של אנשים" מספרת ארואטי, ומוסיפה: "אני אישית כבר מצאתי בזכות הקבוצה חברים שלא ראיתי קרוב ל-30 שנים, והמון אנשים שולחים לי הודעות פרטיות שאיתרו חברי ילדות, ושכבר פתחו קבוצות קטנות של השכונות בהן גרו והתחילו להיפגש".

גילאי החברים בקבוצה לא אחידים, יש בני 70 ויש בני 20, ומה שמשותף לכולם הוא הביטחון המלא שילדותם הייתה הכי מרגשת, והתקופה שלהם הייתה הכי טובה. נראה בהחלט שכולם צודקים, וישנם הרבה זכרונות משותפים לדורות השונים: החומה שכולם היו יושבים עליה ברחבי השכונה, המאפייה שהיום הוחלפה בסניף של קופיקס, 'מוישה דודל'- מוכר העיתונים המיתולוגי שמפעם לפעם מוזכר בפורומים השונים ברחבי העיר מבלי שהנושא יימאס על אף אחד, הסלנג המקומי שלא משתנה "אתה בא לעיר?", וההתלהבות מתמונת חדר של ילדי שנות ה-90.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

"ביום שישי האחרון הצטרפתי לקבוצה ומאז בכל זמן פנוי שיש לי אני נכנסת אליה", מספרת תושבת ראשון לציון אור דור (38). לדבריה היכולת להתקל שוב בחברי עבר ובדמויות עליהן גדלה גרמו לה להצפה רגשית. "אתמול רק בגלל כל הזכרונות פתחתי מזוודה שנמצאת כבר שנים בארון ביתי והוצאתי תמונות מחזור מבית הספר היסודי שהייתי, פתאום ראיתי את עצמי שוב בתור אותה ילדה קטנה שהופיעה בפסטיבל של ראשון בקולנוע נעמן המיתולוגי. אני מאמינה שאם היינו יודעים פעם, שזה יהיה כל כך חשוב לנו, היינו מצלמים יותר" אומרת דור.

מוישה דודל. צילום: ניצה וולפנזון

רוני לב (35) שהצטרף לקבוצה השבוע מספר בהתרגשות על אותה תקופה: "נזכרתי פתאום בבית הספר היסודי, 'יסוד המעלה', בו למדתי. איך בכל טקס הייתי מחצרץ בחצוצרה תרועה להרמת הדגל או להורדתו לחצי התורן. זו הייתה תקופה של פשטות ותמימות ללא כל הלחץ היומיומי".

החיבור המהיר והעוצמתי בין חברי הקבוצה כבר הוליד רעיונות מעניינים – יש תוכנית לארח בפורום דמויות עבר מרכזיות מהעיר, ובנוסף לארגן מסיבה ענקית לכל ילדי שנות ה-70 וה-80 עם מוזיקה של פעם כמובן.

לאור הפעילות הגדלה בקבוצה, ארואטי הוסיפה לצידה עוד שני מנהלים (אבי כהן ארזי ועופר מכלוף), ובזמן כתיבת הכתבה, תמונות המחזור על גבי עמוד הקבוצה ממשיכות להיערם, השיחות על המכולות השכונתיות נמשכות, הסיפורים על קולונוע רב חן שכבר אין לו זכר ועוד ועוד. נראה שתושבים מתגעגעים לתחושה של המשפחתיות ויודעים שבזכות הקבוצה גם אם הזמן יעבור במהרה, את אותם זכרונות, אנשים, רגעים ותחושות אף אחד לא יוכל לקחת מהם.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה ראשון לציון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר