מפעל הבגדים שנסגר, הבעל שנפטר והאשה שסירבה לשקוע

סיפור חייה של רינה קבסה, בת ה-69 מראשון לציון, רצוף אתגרים, פתעות ואכזבות לא פחות מטלנובלה טורקית. אז למה לא להפוך אותו לספר?

פורסם בתאריך: 17.5.19 10:45

בסיפור הזה יש את כל המרכיבים של רומן ספק אישי ספק תקופתי מרתק, ובמרכזו אשה עוצמתית שלא הניחה לנסיבות, לנפתולי החיים, לאתגרים ולהפתעות שנקרו בדרכה לפרום את הנחישות והשמחה שרקומות באישיותה ובמעשי ידיה. על הכתיבה, עלילת הסיפור וגילום הדמות הראשית חתומה רינה קבסה, בת 69 מראשון לציון, אם לשלושה וסבתא לחמישה, שחובקת בימים אלה את ספר הביכורים שלה, "בחוט ובמחט".

בראיון ל"השקמה ראשון לציון" מגוללת קבסה את סיפורה, מספרת מה מנחה אותה בדרכה ומגלה איך שומרים על חדוות החיים למרות הכל.

מפעל בדים אחד שהאמין

הסיפור של "בחוט ובמחט" נפתח באיזמיר הטורקית, שם נולדה קבסה למשפחה שעסקה בתחום הטקסטיל בתוך קהילה יהודית שחיה בשלום עם שכניה הטורקים. היא מתארת את החגים, המנהגים, האוכל והמנטליות, ומספרת על חברותיה שם ועל ילדותה ובגרותה.

כשהיתה בת 16 הצליחה קבסה בעקשנותה לשכנע את כל בני משפחתה לעלות לארץ ישראל, שם נתקלו בקשי קליטה, בפערי שפה ותרבות ובקושי במציאת עבודה. "היו אלו ימי מלחמת ששת הימים והמצב הביטחוני השפיע על נפשי", היא מספרת, "הרגשתי שיתוק לא מוסבר ברגליים שהביא לכך שהתאשפזתי בבית חולים. אחרי החלמה ובדרך לביקורת בבית החולים פגשתי בחור מסקרן במדים ובהחלטה של רגע, שמאחוריה סיפור מפתיע ומשעשע, התחברנו למשך 45 שנה של זוגיות וחברות מופלאה".

יוסי קבסה הפך להיות בעלה של רינה. השניים התגוררו בחולון ומשם עברו לפלורנטין התל אביבית, שם הביאו לעולם שתי בנות. כשהבית הרגיש קטן למידותיהם עברו לראשון לציון, ורינה החלה ללמוד עיצוב אופנה עד הולדת בנה. עם סיום חופשת הלידה הציע יוסי לרינה לפתוח יחד עסק עצמאי, במיוחד לאור העובדה שרינה היתה מצוינת בתחומה. לעסק שפתחו קראו השניים יצירות לה ריינה על שם אחד ממפעלי הבדים שעבד איתם, האמין בהם והסכים לתת להם אשראי, בזמן שרוב הבנקים סירבו להם.

העסק הפך עד מהרה לזירת אופנה שוקקת עם מתפרות גדולות במשולש, בשטחים ובעזה, עם ייבוא של בדים מטורקיה ובהמשך ייצור ישיר בסין. רינה ובעלה חרשו את בירות העולם בחיפוש אחר הטרנדים, תצוגות האופנה, הבדים והספקים הנכונים. יותר ממחצית מהשנה בילו השניים מעבר לים, וההתחלה הקשה שחוו בשנתיים הראשונות לוותה גם בלא מעט הפסדים, עם "שכר אוניברסיטאי" לפי הגדרתה של רינה – התחלה מלאת אתגרים וניסיון להבין את השוק, התרבות והמנטליות של הסינים.

עם הזמן, בזכות התמדה, סבלנות, נחישות ועבודה קשה, הדברים עלו על המסלול הנכון. רינה ויוסי החלו בייצור של קולקציות רחבות שכללו שמלות, מכנסיים, מעילים, אקססוריז וטוטאל לוק מלא, מה שהפך את העסק למפעל חיים משגשג שפעל בהצלחה במשך 36 שנה.

בעשור האחרון לפעילותם, עם כניסתם למשביר לצרכן, העסק תפס תאוצה רבה אף יותר ונחל הצלחה גדולה. בעקבות ההצלחה, אחרי שנים של עשייה ועבודה קשה, הגיע הרצון של השניים למצוא יותר זמן איכות לעצמם, להוריד את קצב העבודה ולהעביר את העסק קרוב לבית. אבל אז ניחתה המכה.

 

להמציא את החיים מחדש

בזמן שיפוץ החנות החדשה התבשר יוסי, בעלה של רינה, כי לקה במחלה קשה. האבחון היה לוקמיה, סרטן הדם. במשך שמונה חודשים נלחם קבסה במחלה – הרופאים היו אופטימיים, וגם הוא היה בטוח שייצא מזה. הוא עבר השתלת מח עצם, ואחרי ששרד את 100 ימי החסד המוצלחים, כולם סביבו החלו לנשום לרווחה.

יום אחד, בפתאומיות גמורה, קבסה שוב חש ברע ואושפז. לתדהמת כולם, לאחר שבועיים בבית החולים הוא נפטר. המחשבה הראשונית שעברה לרינה בראש היתה "לסגור את העסק", אך לאחר השבעה היא החליטה קודם כל לסגור את המחויבויות והחובות על הבית ולהיפטר מאלפי הפריטים שבדיוק הגיעו לארץ בשני קונטיינרים.

במשך שנתיים עבדה רינה מבוקר עד לילה כדי לצמצם את ההפסדים ולספק את הסחורה לחנויות. בד בבד, לאט-לאט ובהדרגה היא החלה לפטר את כל הדיילות המסורות שעבדו בעבורה בכל הארץ. רינה המשיכה לנהל את העסק מהבית עוד כשנה לאחר מכן במטרה לסגור את כל הקצוות, ושלוש שנים לאחר מותו של יוסי העסק נסגר לחלוטין.

בשלב זה של חייה החלה רינה לחשוב איך לא לשקוע בדיכאון ולהתרכז בעשייה חדשה. היא נרשמה לקורסים באנגלית, צילום ותכשיטנות, והמשיכה לצייר. למרות האבל הכבד היא החליטה לא לרחם על עצמה והמציאה את חייה מחדש עם סדנאות ביתיות לבישול טורקי וסדנאות להכנת סושי, שכרה מאמן אישי לצורך חזרה לאימוני כושר קבועים והכירה מעגלים חברתיים חדשים כמו קבוצת אלמנות שהפכה להיות חלק משמעותי מחייה, ועם הקבוצה יצאה קבסה לטיולים בארץ ובחו"ל.

המוות של יוסי, סגירת העסק והחלל שנפער בנבכי נשמתה של רינה גרמו לה לקבל את עצת המאמן האישי שלה לכתוב ספר. כך נולד "בחוט ובמחט", ספר של שמחה שמתרכז בעשייה, בלמידה, בצמיחה, בתקווה, בהשראה, באהבה ובנתינה – ולא באבל ובמוות. זהו ספר אופטימי, בדיוק כמוה, המסמל את המוטו של רינה קבסה של חיים שמחים ומלאי אהבה.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

להמציא את החיים מחדש

בזמן שיפוץ החנות החדשה התבשר יוסי, בעלה של רינה, כי לקה במחלה קשה. האבחון היה לוקמיה, סרטן הדם. במשך שמונה חודשים נלחם קבסה במחלה – הרופאים היו אופטימיים, וגם הוא היה בטוח שייצא מזה. הוא עבר השתלת מח עצם, ואחרי ששרד את 100 ימי החסד המוצלחים, כולם סביבו החלו לנשום לרווחה.

יום אחד, בפתאומיות גמורה, קבסה שוב חש ברע ואושפז. לתדהמת כולם, לאחר שבועיים בבית החולים הוא נפטר. המחשבה הראשונית שעברה לרינה בראש היתה "לסגור את העסק", אך לאחר השבעה היא החליטה קודם כל לסגור את המחויבויות והחובות על הבית ולהיפטר מאלפי הפריטים שבדיוק הגיעו לארץ בשני קונטיינרים.

במשך שנתיים עבדה רינה מבוקר עד לילה כדי לצמצם את ההפסדים ולספק את הסחורה לחנויות. בד בבד, לאט-לאט ובהדרגה היא החלה לפטר את כל הדיילות המסורות שעבדו בעבורה בכל הארץ. רינה המשיכה לנהל את העסק מהבית עוד כשנה לאחר מכן במטרה לסגור את כל הקצוות, ושלוש שנים לאחר מותו של יוסי העסק נסגר לחלוטין.

בשלב זה של חייה החלה רינה לחשוב איך לא לשקוע בדיכאון ולהתרכז בעשייה חדשה. היא נרשמה לקורסים באנגלית, צילום ותכשיטנות, והמשיכה לצייר. למרות האבל הכבד היא החליטה לא לרחם על עצמה והמציאה את חייה מחדש עם סדנאות ביתיות לבישול טורקי וסדנאות להכנת סושי, שכרה מאמן אישי לצורך חזרה לאימוני כושר קבועים והכירה מעגלים חברתיים חדשים כמו קבוצת אלמנות שהפכה להיות חלק משמעותי מחייה, ועם הקבוצה יצאה קבסה לטיולים בארץ ובחו"ל.

המוות של יוסי, סגירת העסק והחלל שנפער בנבכי נשמתה של רינה גרמו לה לקבל את עצת המאמן האישי שלה לכתוב ספר. כך נולד "בחוט ובמחט", ספר של שמחה שמתרכז בעשייה, בלמידה, בצמיחה, בתקווה, בהשראה, באהבה ובנתינה – ולא באבל ובמוות. זהו ספר אופטימי, בדיוק כמוה, המסמל את המוטו של רינה קבסה של חיים שמחים ומלאי אהבה.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה ראשון לציון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר