התלמידים של חן לאוי
התלמידים של חן לאוי

בלי הכרה או מימון: הרקדנים מרמת אליהו מנסים לכבוש את העולם

חן לאוי שתלמידיו השתתפו בתחרות BATTLE OF THE YEAR, שהתקיימה בצרפת בשבוע שעבר, חולם לקבל סיוע שיעזור לו להמשיך ולטפח את התלמידים. עד אז, הוא מלווה ומעודד ולא שוכח איך החרם שעבר כילד הפך אותו למה שהוא היום

29.11.18 12:32

"החלום שלי הוא שענף הברייקדאנס יהפוך לספורט רשמי בארץ, עם תמיכה כספית כדי שנוכל להטיס אותו למעלה, החלום היותר גדול שלי הוא להביא גאווה למדינה בתחום ולקטוף פעם אחרי פעם את המקום הראשון". כך אומר חן לאוי שתלמידיו השתתפו בתחרות BATTLE OF THE YEAR, שהתקיימה בצרפת בשבוע שעבר.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון 


לאוי, מנהל את הסטודיו "המרכז לאומניות הרחוב" ברמת אליהו, במטרה להעניק לנערים הזדמנות באמצעות המחול. "יש לי חזון שגם גברים יכנסו לתחום המחול האמנותי- הברייקדאנס, זה תחום שמתפתח בקצב מטורף אבל כדי שנגיע לטופ צריך התערבות של המדינה במימון, כמו שקורה בהרבה ארצות שונות, נכון לעכשיו אנחנו נמצאים למטה אבל אני מאמין בעצמי ובילדים שלומדים אצלי שבעוד כמה שנים נהיה במקום אחר לגמרי בעולם", אומר לאוי שהוביל את תלמידיו לאליפות ישראל שנתיים ברציפות

בתחרות בצרפת המיועדת לילדים ולנערים עד גיל 15, הגיעו תלמידיו של לאוי במימון עצמי. הם שילמו עבור הטיסה, התלבושות ושהייה במקום. הוצאה לא פשוטה עבורם. "צריך להבין שילדים ונוער שבאים להתחרות בתחריות כאלה בין לאומיות, מתאמנים כל יום כמה שעות", אומר לאוי, "אצלי בסטודיו מתאמנים ארבע פעמים בשבוע, כשעה וחצי בכל פעם, ואני נותן מעצמי עוד שעות אקסטרה כדי לדאוג שהילדים יצליחו. אבל עדין, ביחס לעולם זה מעט מאוד. אם היו לנו תקציבים היינו הכי טובים שיש, אני אופטימי שזה עוד יקרה".

לאוי עצמו היה ילד חסר ביטחון. הוא סבל מעודף משקל בבית הספר ולא פעם ילדים לעגו לו עד כדי התעללות. "הייתי חוזר הביתה בדמעות", הוא מספר, "תמיד היו קבוצות של ילדים נגדי, שאהבו לרדת עלי ולהציק לי".

בגיל 15, אחרי שנים קשות בבית הספר, חל מפנה בחייו של לאוי. הוא נרשם בפעם הראשונה לחוג ספורטיבי והחל להאמין בעצמו וממש לפרוח. "נרשמתי לבד, לחוג שבו כל הילדים היו קטנים ממני, הם היו בכיתות ג' ו-ד' ולא הפסקתי להתאמן", הוא נזכר, "בגיל 17 פתאום הצלחתי לעשות 'סלטה' ו'פלאר', שני תרגילים שהיו בגדר חלום עבורי ובעיניי נער שפעילות גופנית היתה ממנו והלאה זה היה נס. זה העיף אותי קדימה, למקום שבו ילד חווה הצלחה ומחפש אותה, נלחם עליה".

כך, מילד שסבל מחוסר בטיחון עצמי ומדחייה, החל לאוי לכבוש את המטרות שהציב לעצמו. בגיל 19 הוא התקבל לתפקיד ניהולי בצבא, לאחר השיחרור, בגיל 21 הוא החל לעבוד כדי.ג'יי, פרח מאחורי העמדה וחימם הופעות של הדי.ג'ייז הגדולים בישראל. הוא גם עבד בבית ספר לחינוך מיוחד, עבד בכלא אופקים עם נוער מאתגר ובגיל 23 פתח בית ספר ראשון מסוגו בראשון לציון, "המרכז לאומניות הרחוב" במטרה להעניק כלים לילדים ובני נוער דרך המחול.

"עם כל ילד שנכנס אלי לסטודיו אני יודע שאני אתן לו את המקסימום להיות ווינר ולעוף עם החלום שלו", אומר לאוי, "כי אצלי בראש עדיין יושבת החוויה מגיל 15, כשהתחלתי להשתתף בחוג. המורה בחוג לא האמין בי במיוחד, אולי מפני שהנתונים שלי לא היו טובים, אבל נרשמתי לבד ורציתי. היום אני מבין שזו חצי מההצלחה, ואת החוויה המתקנת שאני עברתי אני רוצה להעניק לכל ילד וילד אצלי. יש משפט שאומר: 'כל מה שילד צריך זה אדם אחד שיאמין בו'. אני כאן, ומאמין בילדים שבאים אלי ורוצים להיות רקדנים, וזה לא משנה מאיפה הם מגיעים. בעיניי כולם אלופים".

 

 

 

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר