"הבת שלי רווקה בת 32, משכילה, מבוססת. עובדת בכירה בחברה ציבורית וגרה בדירה משלה", מספרת אסתר, בת 64, תושבת ראשון לציון. "היה לה חבר שהכירה בצבא, הם גרו יחד חמש שנים ונפרדו לפני שנתיים. מאז הפרידה היא לא מוצאת בחור רציני לצאת איתו. מעבר לזה היא כמעט ולא יוצאת לבלות ואין לה חיי חברה. אני יודעת שהיא היתה רוצה לצאת ולהכיר, אבל רוב החברים ובעיקר החברות שלה התחתנו והקשר איתן נחלש. אני רואה שהיא עצובה ומתוסכלת. במיוחד קשה לנו בכל פעם שמישהו מתחתן בסביבתנו. אנחנו מרגישים לא נוח, כאילו שאנחנו פוגעים בה. אני לא יודעת איך לעזור לה או אפילו לעודד אותה, כשאני בעצמי מתוסכלת. החשש של כולנו הוא שאולי היא תישאר רווקה ולא תקים משפחה משלה".
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו
הפנינו את השאלה לענת גטניו סמרי, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית. "בעשור האחרון, יותר ויותר צעירים בני שלושים פלוס לא מוצאים זוגיות, וככל שחולפות השנים הם חוששים להישאר לבד, ללא בני זוג, ללא ילדים וללא משפחה משלהם", היא עונה. "משפחותיהם לרוב מודאגות ורואות בזה כישלון או עוול שנעשה ליקיריהם. אפשר להבין את הקושי בחוסר האונים אותו חשה אמא או כל הורה כשהוא לא יכול לעזור לילדיו. אבל את, אסתר, בהחלט יכולה לעזור לה ולהקל על כאבה. זה הזמן לעודד את הבת ולקבל אותה ברווקותה כגיבורה המתמודדת היטב עם פרידה ואובדן הקשר המשמעותי. בשום אופן אין להאשים אותה על כך שלא מצאה זוגיות או לא מימשה את הזוגיות בעבר.
"אי מציאת זוגיות לא בהכרח משקף יכולות או אינטליגנציה ויעידו על כך רווקים מוכשרים ומצליחים. הקושי במציאת זוגיות הוא תופעה חברתית רווחת. וכדאי שתעודדי את בתך להמשיך ולהעצים את חייה. אין טעם להקשות עליה ולהאשים אותה ב'מחדל'. ככל שהמשפחה תחבק אותה היא תחוש אהובה והביטחון העצמי שלה יעלה. יש סיכוי שעם הרוח הגבית של המשפחה היא תחוש בעלת ערך, יכולה ומסוגלת לצאת וליהנות והדבר שישפיע לטובה על גישתה בחיפוש אחר בן זוג. מומלץ לפנות לקבלת עזרה נפשית ותמיכה מאיש מקצוע. המלצה זו כוללת גם את הכוונת שאר בני המשפחה ועליה לכלול תיאום ציפיות וקבלת כלים להתמודדות עם הקושי והאכזבה".
"כמו כן, רצוי גם לעודד אותה לעסוק בתחביב או פעילות ספורטיבית, אבל במסגרת קבוצתית. המטרה היא להרחיב את המעגל החברתי כך שיהיו לה יותר אפשרויות בילוי בשעות הפנאי ולא תהיה תלויה בחברותיה הנשואות והעסוקות. במסגרות כאלה תוכל להכיר אנשים בני גילה, נשים וגברים – מה שבוודאי יפחית את בדידותה ובעיקר – ימנע שחיקה של יכולות בין-אישיות נוכח היעדר תרגול שוטף של אינטראקציה חברתית".
רוצים להישאר מעודכנים?
ענת גטניו סמרי היא פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, עוסקת במשברי חיים ובהנחיית מבוגרים. מטפלת בחטיבה הפסיכיאטרית בבית החולים שיבא ומנהלת את המרכז הרב תחומי anatrapya – לניהול חיים ובקליניקה פרטית תענה לכם מידי שבוע. פניות למדור במייל: [email protected]
