המבנה עם הקירות האדומים: היקב
השקיף על המושבה שנהפכה לעיר הרביעית בגודלה
האתר המפורסם ביותר בתולדות ראשון לציון, שהחלה את דרכה ב-1882 כמושבה בחסות הברון רוטשילד ושטחה השתרע בטווח שבין הרחובות הרצל רוטשילד אחד העם והכרמל, הוא כמובן היקב שהוקם ב-1889 בסיוע הברון ובו נשתלו גפנים ויוצרו היינות של כרמל מזרחי. היקב נחשב לאחד מסמליה המפורסמים של העיר בזכות המבנה עם הקירות האדומים ברחוב הכרמל, ודורות של תלמידים הגיעו לסיורים במרכז המבקרים שבו, אך הוא אינו פעיל בשנים האחרונות. השטח נמכר לפני כמה שנים ליזם פרטי ומתוכננים להיבנות בו מגדלי מגורים של יותר מ-40 קומות לצד שימור מצומצם של העבר. הבנייה הוקפאה בשלב זה בשל מחלוקת משפטית.
כל העדכונים והקופונים מחכים לכם באפליקציה שלנו
אתרי היכרויות: בתי קפה
איפה זה ואיפה הפייסבוק? קפה ראשון
קפה פינתי בראשון לציון, בבעלות משפחת גוטמן, נחשב בצעירותה של המדינה לבית הקפה המוביל, ורבים מצאו בו את בני זוגם לחיים. "אני זוכר בתי קפה בעיקר של ייקים יוצאי גרמניה, זוכר גם עוגות טובות ופחות את הקפה, ומסביב פלאפליות", מספר תושב העיר יעקב רוטשילד, בן 82.
זאב קרניצמן, יו"ר העמותה לתולדות העיר, מוסיף כי "קפה פינתי, קפה ראשון (סימנסקי), קפה ליוש והקיוסק של גברת רוטשילד היו המקומות הכי מפורסמים של פעם. אמנם ראשון הוכרזה כעיר כבר ב-1950, אבל היא התנהלה כמושבה עד סוף שנות ה-60 סביב המרכז ההיסטורי בצומת הרצל-רוטשילד. רק כאשר מספרם של תושביה עלה על 50 אלף איש, היא הפכה כבר להיות עיר ממש".
מתפלחים לסרט: בתי הקולנוע
קולנוע תפארת. כשכל מרכז עיר בארץ היה שופע בבתי קולנוע מיתולוגיים
בתי הקולנוע של אז – נעמן, תרצה ראשון ותפארת – נמצאו ב"לב ההיסטורי" של העיר ושרדו עד שנות ה-70 וה-80. כיום לא נותר מהם זכר, והסרטים מוקרנים רק ביס פלאנט ובסינמה סיטי במערב העיר שהוקמו על שטחים שהיו בזמנו חולות.
"היינו מתפלחים בשנות ה-80 לקולנוע תרצה שפעל בקיץ על גג של מבנה ברחוב הרצל", מספרת איריס חזן (44), מנהלת קבוצת הפייסבוק פורום ראשון לציון – בימת התושבים, "ההקרנות היו על סדין שהוצמד לקיר ומול כיסאות פלסטיק. לא היה לנו פופקורן".
כיום קיים לזכרו של הקולנוע פאב בשם תרצה שמוקם בקומת הקרקע של המבנה. "בקולנוע תפארת היו גם הצגות", מספרת חזן, "אבל היכל התרבות החדש החליף אותו וכיום לא נותר ממנו זכר. כנ"ל לגבי קולנוע נעמן. הזיכרון הכי חזק שלי הוא מסרטי ברוס לי בקולנוע ראשון ותגרות המוניות בהפסקות, בהשפעת הסרט".
אם רוקדים לא שותים: דיסקוטקים
בתחילת שנות ה-80 פעלו בעיר דיסקוטקים כמו מכבידנס ברחוב זד"ל וקונקורד במרתף ליד התחנה המרכזית הישנה, שהיו מוקדי בילוי בלילות של ימי חמישי ושישי, אבל לא מכרו בהם אלכוהול. גם אלה, כמו בתי הקולנוע, נעלמו מהנוף, ואין למעשה כבר תחנה ישנה. "אני זוכרת גם עסקים סגורים בין שתיים לארבע בצהריים", מספרת איריס חזן, "וחנויות שכולן נסגרות בשבע בערב. הלכו לישון כאן מוקדם פעם, לא כמו היום".
רוצים להישאר מעודכנים?
כיכר העיר: גן המושבה
היו זמנים, רחוב רוטשילד והרצל
הפינה הירוקה הבולטת של ראשון לציון היא גן המושבה, המוכר גם בכינוי העכשווי "גן העיר", שניטע כבר במאה ה-19 בין הרחובות רוטשילד והכרמל, סמוך ליקב. הוא נחשב למקום המפגש החשוב עוד לפני קום המדינה וכלל בין השאר את שדרת הדקלים המפורסמת ובהמשך את אולם הספורט של מכבי ראשון לציון ברחוב זד"ל, וכן אגם מלאכותי, מגדל מים ובאר אספקה.
במקום היתה גם בריכת השקיה של הפרדסים, ושם למדו התושבים לשחות מהמורה המיתולוגי של בית הספר חביב, זיגי רוזנברג. "זרקו אותנו לבריכה, קפצנו מפינה לפינה ותוך כמה ימים למדנו לשחות", מספר יעקב רוטשילד, תושב העיר, "בט"ו בשבט נערכו שם נטיעות, ואני זוכר מוכרי גרעינים בפינת מוהליבר ובית מרקחת. מוישה דודל, שלכבודו נבנה פסל, היה חזן ובהמשך מוכר עיתונים, דמות קומית-טרגית שילדים אהבו. גן החיות הראשון היה שם. הכל התנהל סביב סביב גן המושבה. העיר גדלה והיום הוא מאוכלס ביוצאי חבר העמים ובילדים כי אין יותר מושבה, ולכל שכונה יש מרכז מסחרי משלה".
בגן התארחו בין השאר בנימין זאב הרצל, ווינסטון צ'רצ'יל והלורד בלפור. האטרקציות לילדים היו כלובי חיות ומתקני שעשועים. אולם הספורט נהרס בשנות ה-90 במסגרת שיפוץ בהיקף רחב ובמקומו נבנה בית העירייה החדש אשר נחנך באמצע העשור הקודם. הגן שינה את פניו ולפני שלוש שנים נאלצה העירייה לכרות את עצי הדקל הוותיקים שניזוקו קשות בשל פגיעת החיפושית המכונה "חדקונית הדקל האדומה", ובמקומם נשתלו דקלים חדשים.
תצלומים: באדיבות המוזיאון לתולדות ראשון לציון והעמותה לתולדות ראשון לציון
