"ראשון לציון היא עיר חילונית ואנחנו פה כדי שזה יישאר ככה"

בלי רבנים בבתי הספר ועם מרכולים ותחבורה ציבורית בשבת. חברי "ראשון חופשית" שפועלת במרץ כבר שנה וחצי מספרים על ההתאגדות הכי מסקרנת בעיר

פורסם בתאריך: 29.3.19 08:23

בשנה וחצי האחרונות, יש מי שמחבק את החילונים בראשון לציון. קוראים להם קבוצת "ראשון חופשית", ונכון לעכשיו הם מונים כ-1,500 חברים בפייסבוק. "ראשון היא עיר חילונית", הם אומרים, ומצהירים ש"אנחנו פה כדי שזה יישאר ככה".

ויש חוקים לקבוצה: לא מקללים ולא כותבים תגובות לא ראויות. הם כולם בעד מטרה אחת: למנוע כפייה דתית ולאפשר לכל אחד לנהל את חייו כראות עיניו בלי לפגוע באחרים. אבל חוץ מההסכמה המהותית הזו הם אינם מסכימים על הכל פה אחד, בעד פלורליזם ומאמינים שיש כמה דרכים להגיע לאותה המטרה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון? 

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון  כאן  והיו הראשונים לדעת


סיל ויסמברג, גיא ברק, פאבל גורודצקי וליאת וינשטיין הם חלק מקבוצת "ראשון חופשית" – כולם נשואים עם ילדים, עובדים בין השאר בהייטק ובתחום החינוך. חלקם רואים בהדלקת נרות שבת סממן דתי ולא הכרחי לקבלת שבת בגן, ואילו אחרים מאמינים שזה מקסים ונכון. חלקם בעד לחגוג את הנובי גוד, משום שהוא אינו חג דתי, ולהכניס אותו גם למוסדות החינוך, אבל למרות חילוקי הדעות – על תחבורה ציבורית ומרכולים פתוחים בשבת ועל חינוך חילוני, איש מהם לא מוכן לוותר.

הם לא שונאים דתיים. הם רק רוצים לחיות כאן ללא כפייה דתית. "חיה ותן לחיות", הם מצהירים, ולמרות תגובות לא נעימות שהם חוטפים כשהם מעלים פוסטים אלה ואחרים, הם עומדים נחושים בדעתם. "השינוי כבר כאן", הם קובעים, "יש עוד דרך, אבל לאט-לאט נשיג את המטרות".

אחד הפוסטים שעורר זעם פורסם כמה ימים לפני פורים. סיל ויסמברג, חברת הקבוצה, העלתה פוסט שבו כתבה שבקניון ראשונים עזריאלי יש "קריאת מגילה" ושהיא מצביעה ברגליים לא ללכת לקניון.

האם קריאת מגילה היא לא משהו יפה? הרי הילדים שלך מתחפשים בפורים. זה לא קצת מוגזם?

"אבא של בן זוגי לוקח את הילדים שלנו לבית הכנסת ביום שישי וביום שבת אנחנו נוסעים לטייל. אין לי בעיה עם קידוש ובית כנסת, אבל שלא יכפו עלי. אני באופן אישי לא מתחברת לקריאת מגילה במקום ציבורי. לא אמרתי לאנשים לא ללכת, אמרתי מה הולך להיות שם ושאני בוחרת את הדרך שלי ולא אלך לשם. יש בינינו בקבוצה חילוקי דעות, אבל זה כל הקסם – שכל אחד עושה מה שהוא אוהב, ושזאת בחירה אישית".

ליאת וינשטיין, חברתה לקבוצה, טוענת שגם הדלקת נרות שבת עם ברכת הנרות בגן היא בבחינת סממן דתי שאפשר להחליפו במשהו משפחתי יותר ופחות דתי-יהודי. "למה צריך את הנרות והברכה המסורתית?", היא תוהה.

לעומתן, גיא ברק מתנגד לכך וטוען שזה יפה בעיניו ושאין לו בעיה עם זה בכלל, להפך. לדבריו הוא כלל לא אדם דתי, אבל בהחלט רואה במסורת משהו יפה. כלומר, עד לרגע שבו הוא שומע ששוב נכנסה בת שירות לכיתת לימוד כדי להטיף לערכים. כי עם כל הכבוד למסורת, אל תגעו לו בחינוך.

עם הדעות השונות הם יוצאים כבר חודש בכל שישי בבוקר, מחולקים לצוותים, לאזורים שונים בראשון. הפעילות כוללת הסברה וגיוס למטרות הקבוצה – הם מנסים להגיע לכמה שיותר אנשים, מדברים, מסבירים, ומחתימים על קידום נושא התחבורה הציבורית בשבת.

"יש קונצנזוס", הם מספרים, "חיילים, נערים, מבוגרים וגם בעלי משפחות – כולם רוצים תחבורה בשבת. לאחר סקר שעשינו שרטטנו מסלול שיהיה הכי רלוונטי לתושבים והוחלט על הרובע, משם  לנחלת, משה דיין, ומשם לים וחזרה לכיוון מרכז ראשון. כמובן שזה יעבור גם דרך הסינמה, יס פלאנט ותחנות נוספות".

לדבריהם, גם מי שאינו זקוק לשירותי התחבורה הציבורית בשבת נפגע מהיעדרה. "גם לאנשים שיש רכבים ורוצים להגיע ליס פלאנט או לסינמה יש בעיה", הם מספרים, "החניה שם מלאה עד אפס מקום וזה מייאש".

כמו בכל מיזם, גם בנושא התחבורה הציבורית בשבת עולות התנגדויות מהציבור. "יש גם אנשים שמגיבים בזעם", הם מספרים, "אבל זה ברור. חשוב לנו לציין שהאוטובוסים לא יעברו בתוך השכונות".

מלבד המאבק לזכות לתחבורה ציבורית גם בשבת, מלחמה נוספת שמנהלים חברי הקבוצה היא לאפשר את פתיחתם של המרכולים גם בסופי שבוע, ואת חוק המרכולים – שאמנם עוד לא עבר – הם זוקפים לזכותם. "אנחנו רצנו והגשנו את זה יחד עם מוטי עג'מי שהחליף את דב צור בדצמבר האחרון", הם מגלים ומספרים כי "לצערנו זה נתקע כרגע בגלל עניינים פוליטיים, אבל אנחנו אלה שנלחמנו על זה".

נושא חשוב נוסף שעומד על הפרק בפעילות הקבוצה הוא תחום החינוך. לטענת חברי קבוצת "ראשון חופשית", החינוך בעיר ובארץ הוא לא חינוך חילוני, ולדבריהם יש הרבה מה לשנות בנושא. "בעבר לא נכנסו קבוצות פוליטיות לבתי הספר כמו בנות שירות שמקושרות לבית היהודי", מספר ברק, "לפני שנה הייתה תוכנית באחד התיכונים על עשרת הדיברות, דיברו שם על ערכים יפים, אבל אז הם הפכו את זה למשהו דתי יותר ולזה אנחנו מתנגדים".

לטענתו, "כל נושא הדת מטפטף למקצועות נוספים כמו גיאוגרפיה ומדעים. פה מכניסים פסוק וגם שם, וזה משהו שלא היה קיים בעבר. אנו רוצים להחזיר את התפקיד של המורה למורה. היום מכניסים רבנים ובנות שירות שמלמדים ערכים – למה רב צריך לדבר על ערכים וחגים? מה המסר שהוא מעביר? כדי ללמד ערכים ויהדות צריך סמכות חיצונית. אנחנו בעד שהתלמידים יבינו, שהיהדות שלהם ושל הוריהם טובה כמו היהדות של כל אחד אחר. לאף אחד אין מונופול על היהדות!"

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ראשון לציון היא גם עיר של אוכלוסיה מסורתית ודתית ומי אתם שתקבעו לנו מה טוב.
    אנו מדינה יהודית ומסורת ומנהגים זה חלק מהתרבות היהודית שלנו. מי שלא טוב לו שיחזור לרוסיה ויחגוג נובי גוד

  2. דוד

    הכל טוב ויפה אבל לכן המחוקק דאג לפני שהחברה האלה נולדו לסטטוס קוו כדי ליצור אחדות ושלום הנסיון של החברה האלה חסר סכוי ורק מלבה מחלוקת ושנאה שלא קיימת פה בראשון הרוב השפוי דתיים וחילונים אנשים טובים החברה האלה פשוט צריכים כמה שעות אצל פסיכאטר זה לא בושה ספרו לו מה מעיק לכם יכול להיות שיש טיפול לא קונבנציונלי שיחסוך ממכם טיפול תרופתי

  3. דינדין

    למה נראה לכם שהארבעה לוזרים האלה מצדיקים כתבה?
    בזבוז, תסגרו את המגזין ותעשו משהו מועיל במקום לבזבז לאנשים את הזמן על השיט הלא מעניין הזה.

  4. אביקם בצלאל

    אתם לא בעד חברה חילונית .אתם נגד כפיה דתית.יש הבדל.

🔔

עדכונים חמים מ"השקמה ראשון לציון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר