לפני 22 שנה, הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות שבו כל עולל גורף מאות ואלפי לייקים והופך לגיבור לרגע, קרן נחמיאס – לשעבר בילגורי, כיכבה על הבמה במחזמר המצליח "צלילי המוזיקה", לצדם של ששי קשת וחני נחמיאס. מאז היא נעלמה מאור הזרקורים, עד מפגש האיחוד עם חני נחמיאס שהתקיים בשבוע שעבר, במסגרת מפגש לציון 22 שנים לאותו מחזמר.
"מכיוון שלא נפגשתי עם חני נחמיאס כל השנים, היא לא זיהתה אותי כשנכנסתי לחדר", מספרת קרן, "כשהראיתי לה את התמונה של שתינו מפעם, היא אמרה לי: 'את גרטל הקטנה? אנחנו חייבות לשחזר את התמונה'. סיפרתי לה שעכשיו שמי הוא קרן נחמיאס, שם שקיבלתי מנישואיי לבעלי אסף וזה מצחיק שתמיד שואלים אותי אם בעלי קשור לחני ואני מסבירה שאני זאת שקשורה אליה. שרנו, צחקנו, העלינו זיכרונות מאחורי הקלעים ובעיקר נהנינו. היה נוסטלגי וקבענו להיפגש שוב, בשנה הבאה, לציון 23 שנים למחזמר".
הרבה לפני המפגש הנוסטלגי, קרן לא הפסיקה להופיע. "בתור ילדה להורים מוזיקאים, אהבתי מאוד לשיר בכל הזדמנות", היא מספרת, "הייתי ילדה די תיאטרלית, ואהבתי להופיע בפני המשפחה בסלון. כשהייתי בת שמונה וחצי אח שלי הראה לי מודעה שהתפרסמה במעריב לנוער על אודישנים למחזמר 'צלילי המוזיקה'. מתוך 700 ילדים, נבחרנו 17 על ידי לא אחר מאשר מנחם גולן ז"ל, ממנו זכיתי ללמוד המון על עולם התיאטרון. 'צלילי המוזיקה' היה המחזמר האחרון בארץ שהיה כולו בלייב עם תזמורת חיה על הבמה, ללא פלייבקים. הפקה עתירת תקציב, מושקעת מאוד. התקופה הזאת זכורה לי בעיקר כאינטנסיבית מאוד ואף נוקשה. היו אומרים לנו: 'אם לא מתאים לכם – הדלת שם'. אבל זו גם הייתה תקופה כייפית ומאתגרת. בכל זאת, זה לא משהו שבשגרה ללמוד שירים, טקסטים, כוריאוגרפיה ופיתוח קול כל יום לאחר שעות הלימודים. שיחקתי למעשה ילדה בת חמש. גרטל, הקטנה ביותר במשפחה".
מה את זוכרת מההצגה הראשונה?
"ההופעה הראשונה שלי התקיימה יום אחרי רצח רבין. בבוקר ההופעה, שהתקיימה בהיכל התרבות בתל אביב, הוריי ואני הגענו לכיכר מלכי ישראל להדליק נר במעגל הנרות לזכר ראש הממשלה האהוב יצחק רבין ז"ל. בערב, במהלך ההופעה, שמתי לב שבתוך העולם שהיה מלא עד אפס מקום, נותרו שני מקומות ריקים באמצע השורה הראשונה. רק מאוחר יותר נודע לי שהם היו שמורים ללאה ויצחק רבין".
רוצים להישאר מעודכנים?
את ההופעות שהתקיימו במשך שנתיים לאחר מכן זוכרת נחמיאס אחרת. באור קצת יותר חיובי. "היה לי כיף עם כל הילדים וכמובן עם השחקנים המפורסמים. אהבתי מאוד את חני נחמיאס, ואפי בן-ישראל מ'פרפר נחמד'. את שאר הקאסט כבר הכרתי בחזרות והתאהבתי: ששי קשת, אלי גורנשטיין והרשימה עוד ארוכה. להופעות שלנו שהתקיימו בכל הארץ הגיעו אמנים רבים שחתמו לי בספר זיכרונות אותו אני שומרת עד היום, ביניהם דודו טופז ודודו דותן ז"ל, הגשש החיוור ושלל מפורסמים אחרים".
גם את היית ילדה מפורסמת. מה קרה אחרי שההצגה ירדה?
"חשוב לזכור שמדובר על תקופה בה לא כל פליט ריאליטי הפך לסלב בן לילה. נהניתי מחיי במה אינטנסיביים ועם זאת, מאנונימיות כמעט מוחלטת בחיי הפרטיים. בסוף כל מופע ילדים מהקהל ביקשו מאיתנו חתימות, אבל היה לי שקט מהרגע שהגעתי הביתה. לאחר מכן יצא לי להופיע בכמה תכניות כמו 'המעגל של דן שילון' או 'נוצץ' עם סיגל שחמון, אבל זה לא שחיפשו מישהו מאיתנו אחרי השנתיים המופלאות הללו".
מאז הספיקה נחמיאס לוותר על השאיפות להיות שחקנית. בעשר השנים האחרונות היא עובדת כמנהלת תיקי לקוחות בחטיבת המטענים באל-על. "עולם התעופה אמנם קר ומחושב בהרבה מאוד היבטים, אבל גם דינמי ומרתק", היא אומרת, ומוסיפה: "כיף לפעמים לחיות בסרט ולדמיין, אבל אני לא עושה משהו כדי לקדם את זה. אם הייתי מקבלת הצעה להיות 'וונדר וומן' לא הייתי חושבת פעמיים כמובן. אבל היי, יש דברים שצריכים להישאר בגדר פנטזיה. בוא נגיד שיצא לי לראות איך דברים מתנהלים מאחורי הקלעים והיה לי ברור שלא זאת הדרך בה ארצה לבחור".
מה בנוגע לשאר הילדים ששיחקו במחזמר? שמרת על קשר איתם?
"בהחלט. פעם לא היו רשתות חברתיות וחלקם כבר לא גרים בארץ, אבל עדיין יצא לנו להיפגש פה ושם באירועים שונים. לפני שנתיים פתחנו קבוצת וואטסאפ וקבענו מפגש איחוד לציון 20 שנה למחזמר. מאז אנחנו נפגשים פעם בשנה בסביבות אותו התאריך, מה גם שרוב ה'ילדים' נשארו בתחום ועוסקים במוזיקה, כך שיוצא לנו להיפגש בהופעות של חברי הקאסט".
