יש החושבים שהשימוש התכוף ברשת הפייסבוק הוא סוג של התמכרות מיותרת שגורמת בעיקר לבזבוז זמן, אך יש את אלו שמנצלים זאת לטובתם ואף מצליחים לשנות את חייהם. בדרך כלל רוב הסיפורים הם על אושיות רשת שפרצו והצליחו להרוויח כבר מגיל צעיר סכומים עליהם אפשר רק לחלום – אך העניין כאן הוא לגמרי שונה. אור דור בת 38 מראשון לציון, היא אם לשלוש בנות: אנאל בת השמונה והתאומות אוריאן ואודל בנות השבע. בשנת 2012 היא פתחה את קבוצת הפייסבוק "עצמאיות בשטח – אמהות בנפרד". קבוצה שנועדה להראות לנשים שזה לא משנה אם הן חד הוריות, רווקות עם ילדים או פשוט כאלו שזקוקות לסיוע, הן יכולות לחזור למסלול גם אם הן נמצאות במקום הכי נמוך בחייהן והשינוי בסופו של דבר יגיע רק בזכות עצמן. באותה תקופה היא הייתה לאחר פרידה מאב ילדיה, והייתה מצויה במצב כלכלי ירוד וגם המצב הנפשי לא הטיב עימה, הקבוצה הייתה לה למקום מפלט.
"מעולם לא התחתנתי אבל הייתי בזוגיות במשך שלוש שנים", מספרת דור "וכשנפרדנו הכול החל להשתנות. נשארתי ממש בלי חברים והייתי בודדה. הייתי עם שלוש תינוקות ולא ידעתי מה מגיע לי בחוק, ולמה אני זכאית אז החלטתי לפתוח את הקבוצה לאמהות חד הוריות", היא מוסיפה, "אף אחד לא היה שם בשבילי חוץ מהמשפחה שלי, הכול השתנה אצלי. התחלתי לעבוד במשק בית והייתי משתפת את בנות הקבוצה בקשיים ובכאב שאני עוברת בכל יום בזמן שכולן התביישו להיחשף". למרות שההכרות בין הנשים הייתה תחילה רק וירטואלית, זעקותיה של דור נשמעו דרך המסך, ומיד אלו סייעו לה בתשלומים השונים שלא יכלה לעמוד בהם ונתנו לה את התמיכה הנפשית לה הייתה זקוקה, עד שהחליטה אחרי שנתיים לעזוב את העבודה במשק בית לאחר שהחלה להתאזן כלכלית, והחלה לעסוק בבניית ציפורניים. כשהיא כבר יצאה מרכבת הקשיים, לרגע לא זנחה ושכחה את הגב שהקבוצה העניקה לה והיא המשיכה בעזרה ההדדית, על הפרק – נשים שזקוקות לאוכל לשבת, נשים שנמצאות בפני מצב שילדיהם כמעט נשלחים למשפחה אומנה ואפילו נשים שנמצאות לפני הליך גירושין ומתייעצות בחוכמת ההמונים.
תומכות אחת בשניה. אור דור וחברותיה לקבוצה
רוצים להישאר מעודכנים?
"העזרה בקבוצה נעשית על בסיס אמון אישי", היא מספרת, והבדיקה קפדנית ואף חשדנית בכדי לראות שאין כאלו שמנסות לנצל את טוב הלב ורק מעמידות פנים. לפעמים אני מגלה נשים שרק באו להלהיט את האווירה ואני דואגת ומסננת כדי שתישאר אווירה משפחתית. מי שלא מדברת בכבוד או משפילה את האחרת, אני מוציאה אותה מהקבוצה. בנוסף כל אחת שרוצה להצטרף אני ממש בוחנת את הפרופיל שלה ובעזרת עוד אנשים רואה מי זו אותה בחורה" היא מסכמת.
דור, לא נכנסת לעומק המקרה שחוותה, והוציאה את המסכנות מחייה. היא מפרטת קצרות על כך שבאותה תקופה נאלצה לעבור לחודשיים לבית הוריה, אומרת שאב ילדיה חלק בלתי נפרד מחיי הבנות ולא מוסיפה עוד דבר בנושא, ומזכירה שנתקלה בקשיים רבים עם הסכם השכירות שלה באותו זמן. "הרבה פעמים לא משכירים דירות לחד הוריות. להגיד חד הורית זה כאילו משהו שנתפס כסוג של בושה" מציינת דור. אין כעס בדבריה, היא רק רוצה שיבינו ששום דבר הוא לא קללה ושסטיגמות הן דבר שצריך להשאיר מאחור. כיום לאחר שעברה דרך ארוכה, ולדבריה השתנו חייהן של מאות נשים ואף יותר שחברות בקבוצה, היא יוצאת לדרך חדשה ולומדת קואוצ'ינג כשבסוף ההסמכה היא מתכננת ללוות ולהעצים נשים חד הוריות. "אני רוצה שכמו שאני עברתי את הדרך שלי. הן יוכלו לקחת אחריות על החיים שלהן ולא להיות נתונות לחסד של אף אחד. כי הן לא קורבן, ואני מאושרת, אני לביאה ובעיקר מלכה" מסכמת דור.
