יעקב רגב שפועל בתחום הרהיטים כבר 32 שנה חושש שהענף כולו יקרוס בעקבות הסגר השני, שטרם הוחלט עד מתי ימשך.
רגב, בן 69 נשוי ואב לשלושה ילדים, הבעלים של "רגב רהיטים" שבאזור התעשייה החדש, זוכר איך מדי שנה חול המועד סוכות היה עמוס בלקוחות ומבקרים. עכשיו עם אולם תצוגה של 500 מטר, המקום שומם. "תקופת חול המועד סוכות בשנים קודמות הייתה אחת התקופות המשגשגות ביותר בענף, והיקף המכירות עמד בממוצע על כ-600 אלף שקל", אומר רגב, "עכשיו, עקב הסגר, נותרנו ללא עבודה. עד הגל הראשון של הקורונה התפרנסנו יפה ובכבוד אבל מפרוץ הקורונה ניחתה מכה קשה על כל בעלי העסקים העצמאיים, ממש גזר דין מוות".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
ההפסדים מחול המועד סוכות, התווספו להפסדים מחול המועד פסח שבו נסגרו בתי העסק במסגרת הסגר הראשון. "הקורונה פרצה בחודש מרץ במלוא עוצמתה וצריך להבין שמרץ זה ממש לפני פסח, הזמן שאנחנו עובדים בתעשייה הכי חזק", מספר רגב, "המכירות נחתכו ברגע ביותר מ-60 אחוז. אומנם בחודשים יולי אוגוסט היו יותר הזמנות כי אנשים לא טסו לחו"ל ובשביל הנפש הם החליפו רהיטים, אבל לצערי, עכשיו, יש שוב סגר. ממש כאילו גרזן ירד עלינו".
כיצד השפיע הסגר עליך ועל העסק?
"בעסק שלי אני מפרנס 100 משפחות באופן ישיר ועקיף, שגם הם ניזוקו, הגלגל הזה פוגע בכולם. בפעימה הראשונה הממשלה ממש צחקה עלינו. רק השכירות פה היא 40 אלף שקל, לזה להוסיף מיסים ומשכורות. על שלושה חודשים קיבלתי מהממשלה 80 אלף שקל שזה לעג לרש. אפילו את ההוצאות השוטפות זה לא מכסה, ואני כמובן לא מדבר על רווחים".
מה דעתך על המתווה שמאפשר לחלק מהעסקים להישאר פתוחים ואתכם מחייב לסגור?
"לא ברור לי למה באייס או בהום סנטר, החליטו בממשלה לאשר את פתיחת העסק כשנכנסים לשם ביום מאות אנשים בעוד שאנחנו שמכניסים זוג בכל שעה, נאלצנו לסגור. גם להם יש רהיטים. בגלל שהם מחזיקים כמה מוצרי חשמל אז אפשרו להם לפתוח? האם רק אם אתה גדול וחזק מאפשרים פתיחה?".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך שורדים את התקופה הזאת?
אני עובד כרגע על הזמנות שאני מצליח למכור דרך האינטרנט. נצליח לספוג עוד שבוע. אבל מעבר לכך אם זה ימשיך אחרי החגים, הרבה בענף הזה יפלו. אני רואה סביבי לא מעט אנשים בענף שאני לא יודע כמה יצליחו עוד למשוך. פשוט כואב הלב. את התקופה הכי טובה לקחו לנו והפחד הכי גדול מתי זה יגמר ואם נצליח לשרוד אותו".
