במסיבת סיום מרגשת שהתקיימה לאחרונה בהוסטל 'עלה אל האופק' בעמותת עלה בגדרה, נפרדו הצוות והדיירים מיואב בן ה-14. לאחר שנתיים בהם התגורר בהוסטל, ובמהלכם גם הספיק לחגוג בר מצווה מרגשת במיוחד שיזמו עבורו עובדי המקום, החליטה משפחתו שיואב כבר בשל לחזור ולגור בביתו שבראשון לציון.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
צילום: באדיבות עלה גדרה
"יואב בני בכורי הוא ילד מקסים אבל גם מפונק. כשנולד לנו הבן השלישי המצב בבית מצב הפך למורכב והרגשנו שאין לנו את הכלים לפתח את העצמאות של יואב", מספרת אמו, רונית עובדיה. "היה קשה להעסיק אותו ולקחת אותו למקומות. כמו כל משפחה היו לנו עליות וירידות ואחרי התייעצות הגענו להחלטה להכניס את יואב להוסטל לילדים עם אוטיזם. היה לי קשה בהתחלה, דמיינתי את יואבי שלי במוסד סגור ומפחיד. אבל מהרגע הראשון כשהגענו למקום קיבלו אותנו בזרועות פתוחות, כמו משפחה. האזור מקסים והצוות מדהים. ראיתי שיש כתובת, יש פה שותפים. הרגשתי רגועה במיוחד כשראיתי שיואב הולך לשם בחיוך ושתמיד מקבלים אותו בנשיקות.
"במהלך השנתיים האחרונות לא יכולתי שלא להתגעגע אליו. היה לי קשה עם המחשבה שאני לא יודעת בדיוק מה קורה לו, למרות שמנהלות הבית דאגו לעדכן אותי כל הזמן. הרגשתי שהמשפחה שלי לא שלמה בלעדיו. בזמן הזה ראיתי איך הילד שלי התפתח ופיתח יכולות שלא היו לו קודם. הוא מצליח לבטא את עצמו, ליזום, לשחק ולהשתתף בפעילויות. היה לו כיף, עשו לו מסיבת בר מצווה והוא נהנה מאוד. ראיתי בו צדדים שלא הכרתי".
כאמור, רונית החליטה לסיים את התקופה בהוסטל ולהחזיר את יואב הביתה. "אחרי שנתיים בהוסטל חזר אלינו ילד עם ברק בעיניים, אני הרגשתי שסגרתי מעגל. יואב השתנה, הוא מעריך את האהבה שלנו, הוא מעריך את המשפחה ומעריך את הבית. נזכרנו מחדש כמה אנחנו אוהבים שיואב איתנו. כיום יש לי הסתכלות חדשה על הילד שלי. אני מדברת אליו בגובה העיניים והוא יותר קשוב לי. כעת אני רואה אותו כאדם, מעבר למגבלה. המשפחה מלוכדת יותר מאי פעם".
רוצים להישאר מעודכנים?
קרנית לוי מנהלת ההוסטל ב'עלה' גדרה מספרת: "יואבי היה ילד אהוב וכולנו אוהבים אותו מאוד. כשהוא רק נכנס להוסטל הוא היה מסוגר בעולמו ולא רצה להשתתף בפעילויות, אבל אחרי שהתחיל ליצור קשרים עם חבריו להוסטל הוא נפתח. גילינו שהוא אוהב מוזיקה ואוהב לקחת חלק בפעילויות מוזיקליות. התקשורת איתו השתפרה, כשהוא רצה משהו הוא ניגש וידע כיצד להראות את הרצונות והצרכים שלו. הוא קיבל עצמאות. הוא נהיה אקטיבי ולא פסיבי. כולנו בהוסטל נתגעגע אליו".
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
