אם יש משהו שתושבי ראשון לציון אלופים בו הוא נתינה. תושבים כמו שרון מיארה, ענת פנסו, זיו נחמה ועוד רבים וטובים מוכרים היטב בפורומים העירוניים. נתינה היא מערכי היסוד של החברה, מרכיב חשוב בסולידריות ובערבות ההדדית אשר תורמת ללכידות חבריה ולביסוס יסודותיה.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
חברה ערכית דוגלת בנתינה לזולת ולסביבה ומעודדת את חבריה לגלות אכפתיות וערנות לסובב, להושיט יד לאחר ולפעול למימוש צרכיו ולקידום רווחתו. כמנהלת קובצת הפייסבוק פורום תושבי ראשון לציון, אני נדהמת בכל פעם מחדש מהפרויקטים הנהדרים ואפילו מהנתינה הקטנה: חלוקת מוצרי מזון, איסוף תרומות לחיילים בעוטף עזה, עזרה לבעלי חיים, הזמנה של חיילים בודדים לארוחה, עזרה לבעלי מוגבלויות ובכלל עזרה לחלש.
גם כעת, לקראת פסח, כמות התושבים שעוסקים במצווה הזו הוא גדול והביקוש אדיר. הרצון הטוב שלא נגמר של קבוצה לא מבוטלת של תושבים מרגש כל פעם מחדש וזה כל כך לא מובן מאליו.
רוצים להישאר מעודכנים?
לצד הנתינה של התושבים לנזקקים, עולה התהייה: מדוע צריך את עזרת התושבים? עיריית ראשון לציון היא הרי עירייה עשירה, ומחלקת הרווחה שלה פועלת במטרה להבטיח את שלומם של חסרי ישע ואוכלוסיות בסיכון, קושי ומשבר תוך חיזוק התפקוד העצמאי ושיפור איכות החיים של הפרט, המשפחה והקהילה. היכן היא בכל זה? מדוע היא לא מספיקה? האם התושבים מעדיפים לפנות לעזרת הקהילה ולטוב לבם של התושבים מאשר לעירייה מחשש מביורוקרטיה ומסרבול, או שלעירייה אין רצון מספיק לסייע להם והקריטריונים נוקשים מדי ורבים נופלים בין הכיסאות?
לב טולסטוי כתב: "יותר ממה שאנחנו אוהבים אנשים על הטוב אשר עשו לנו, אנו אוהבים אותם על הטוב אשר עשינו להם". אני מאחלת לנו שתמיד נהיה בצד הנותן.
