בעוד כשבועיים, ב-25 בינואר, יצוין יום השנה ב-40 למותה של הדר רשף. מוות שאינו נשכח וזכור היטב לוותיקי ראשון לציון שחלקם ליוו את המשפחה המוכרת מהעיר, שעדיין מתמודדת עם הטרגדיה הנוראית שאותה סוחבים בני המשפחה עד היום.
אחיה של הדר, גיל רשף, היה בן 20 כשאיבד את אחותו בת ה-17. האובדן אינו מרפה ממנו עד היום, בגיל 57, כשהוא בעל משפחה ואב לארבעה ילדים. רשף העלה את ההתמודדות הקשה על הכתב, בספר שכתב ויושק בשנה ה-40 למותה של אחותו: "מספר לך את חיי" – אסופת מכתבים שכתב האח לאחותו המנוחה מיום מותה ועד היום.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
מותה הטרגי של הדר, שהיכה את תושבי ראשון לציון בהלם, אירע באחד מסופי השבוע, כאשר הדר יצאה לבילוי בתל אביב עם חבריה אופיר פינס-פז לשעבר חבר כנסת, דליה אופיר (כיום ישעיה) שלימים שימשה כמנהלת הגימנסיה הריאלית וגיא גיסן. באחד הצמתים, כשעמדו ברמזור, רכב התנגש בהם מאחור בחוזקה. הדר נהרגה והוריה החליטו לתרום את אבריה. צעד שנתפס כפורץ דרך באותה העת.
"הדר למדה בתיכון הגמנסיה הראלית בראשון לציון והייתה מהדמויות הבולטות בעיר, יחד עם שמוליק טומשין ועוד כמה", מספר רשף, "אמי הייתה דמות מאוד מוכרת בעיר, היא שימשה כמחנכת וסגנית מנהל בנחלת, בבית הספר ידלין. לאחר המקרה העיר הושבתה, היה שוק טוטאלי. זו הייתה הלוויה עם אלפי משתתפים. זו הייתה שנה מטורפת, עם מאות מבקרים אצלנו בבית. עד היום יש בעיר אנשים שנקראים 'הלומי הדר', לאחר שנכנסו להלם מכך שתלמידה נהרגה בתאונת דרכים. הם לא ידעו להתמודד עם המקרה. זו הייתה ונשארה טראומה בעלת השפעות עמוקות ועד היום, לא רק לנו המשפחה".
רוצים להישאר מעודכנים?
בספרו משתף רשף את אחותו גם בעוצמת הכאב הפרטי שלו וגם בעוצמת ההד הציבורי בעקבות מותה. "את הספר אני כותב לה מאז מותה", אומר רשף, "תיעדתי את חיי כמעט כל יום מאז המקרה, כל שבוע, כל אירוע. לפני ארבע שנים לקחתי תיק ג'ימס בונד מלא בכל מה שכתבתי במשך 36 שנה, טסתי לפריס לשבועיים ומאז כל שנה טסתי לעיר אחרת, שכרתי דירה, ואיגדתי את הדברים לספר".
"את הספר ערכה הסופרת מרסל מוסרי, עקבתי שנים אחרי הדברים שהיא פרסמה בפייסבוק ואחרי הטור של במעריב", ממשיך רשף, "סגנון הכתיבה שלה שבה אותי וידעתי שכאשר אגבש את מה שאני רוצה, היא תהיה העורכת. לפני חצי שנה נפגשנו, נתתי לה את כל מה שכתבתי והיא ערכה את זה החומרים. הדברים שציינתי על הכריכה, בגב הספר, מלווים אותי, אותנו, שנים. מצוינת שם, בין היתר, משמעות המילה 'הדר': 'בכל אתמול, היום ומחר יש לי הדר. זיכרון ויופי'".
מאז המקרה, מספר רשף, הקשר עם חבריה של הדר, בהם מי שלימים נבחר לכהן כחבר כנסת, אופיר פינס-פז. "בחלק קטן מהזמן הוא היה איתנו בקשר", מספר רשף, "אני חושב שהמעמסה הייתה כבדה לו. הוא לא אשם אבל לחיות עם אירוע כזה זו משימה קשה. אני בקשר עם גיא גיסין, משפחה מאוד ותיקה בראשון לציון. גיא הוא היום עו"ד מאוד נחשב ומתוך דברים שהוא כותב לי מובנת עוצמת הטראומה שהוא חי איתה גם כיום".
