הזמרת ליאת אליהו והגיטריסט גל שלו היו ביחד בגן של אורנה, גרו בשכנות כל החיים והמשיכו למגמת המוזיקה של קריית שרת חולון וכמעט הגיעו לאותה להקה הצבאית, אז שלו החליט לעשות שירות קרבי ולא להצטרף לידידתו. הוא הפסיק את העיסוק במוזיקה ואילו ליאת אליהו דווקא המשיכה במסגרות מוזיקליות שונות. לכאורה נראה כי החיים מפרידים ביניהם, עד שמפגש אקראי עם חברים משותפים הוביל אותם לעשות גירסת כיסוי לשירו של אייל גולן "אני מקווה" שתפס תאוצה בפייסבוק, הפך לוויראלי והביא לכך ש-15,000 אנשים החלו לעקוב אחריהם ברחבי הפייסבוק.
"זה התחיל כשהיינו בגן של אורנה בחולון" מספרת אליהו בחיוך, "גרנו בניין ליד בניין בשכונת בן גוריון בחולון. בתיכון היינו במגמת מוזיקה ביחד בבית ספר קריית שרת, שם הצטלבו דרכינו בשנית אחרי הגן. אחרי התיכון כל אחד פנה לדרכו" היא מספרת. שותפתו המוזיקלית וגם בת זוגתו של שלו מסבירה כי "היה לו פרופיל 97 ורצו שהוא יוריד פרופיל בשביל הלהקה והוא לא הסכים, הוא פשוט הפסיק עם המוזיקה. אני דווקא המשכתי גם בלהקה הצבאית וגם במסגרות מוזיקליות שונות בערך כל החיים שלי. אחרי הצבא גל בכלל למד הנדסת חשמל ואילו אני התחלתי להופיע בהרכב עם חני נחמיאס ועוד כמה אמנים, כך במשך שש שנים עשינו רצף שירים של שירי עוזי חיטמן בכל רחבי הארץ כשנחמיאס הייתה מנחת הערב והזמרת".
אליהו מספרת איך נוצר הקשר בשנית לאחר השירות הצבאי, "גל ואני תמיד היינו בקשר ידידותי לאחר הצבא וגם היינו נפגשים פה ושם, אבל אף פעם לא עלתה בי המחשבה לעשות משהו מוזיקלי יחד ואז נפגשנו פעם אחת והוא זכר שיש לי גוון מזרחי בקול שהוא ממש אהב, אז החלטנו לעשות קאבר לשיר של אייל גולן שנקרא "אני מקווה", הפכנו את המילים מזכר לנקבה וזה תפס ממש תאוצה מאוד מהר. סטטוסים מצייצים שיתפו את זה, וזה גרר עוד המון שיתופים ו-3000 לייקים, אז פתחנו עמוד פייסבוק והעלנו מאותו יום כשישים סרטונים וקאברים בכל מיני סגנונות וגילינו שדווקא את המזרחי העם הכי אוהב".
הזוג ראה כי טוב והמשיך להוציא גירסאות כיסוי, "ממש לקחתי שירים במזרחית" מספרת אליהו "והפכתי אותם לשירים בסגנון שלי, שהוא פחות בקטע מזרחי והתגובות היו שסופסוף אפשר להקשיב למילים. כל העניין של העמוד היה שברגע שאני אתפוס תאוצה ושיהיה לנו קהל יעד מאוד רחב, נוכל גם להופיע ולהשמיע את השירים המקוריים שלנו". אליהו מתארת את ההופעה הראשונה ולאחריה את ההופעה השנייה שמשכה הרבה יותר קהל, "ההופעה הראשונה שלנו הייתה בבר-קוד בפתח תקווה. והגיעו אליו 140 אנשים ואז למופע השניה שלנו בבית שטיינברג בחולון הגיע קהל של 500 איש וגם דף הפייסבוק שלנו תפס תאוצה והגיע ל-15,000 לייקים".
רוצים להישאר מעודכנים?
עם הקרבה המוזיקלית, מסתבר שגם הגיעה האהבה, "כשהתחלנו לעבוד ביחד לא היינו זוג" מתארת אליהו בחיוך את השתלשלות העיניינים, "עם הזמן זה קרה באופן לא מתוכנן ועברנו לגור יחד בראשון לציון. בהופעה הגדולה שלנו כבר נהיינו זוג ומשם זה פשוט המשיך לעוד המון הופעות בין אם זה סיבובי קיץ או הופעות רגילות בהמון ברים גם בראשון לציון.
ומה קרה מאז?
"גל למד את כל ענייני ההפקה והסאונד והפך להיות המפיק הפרטי שלי, אני גם זמרת בנפרד והוצאתי שלושה סינגלים, הראשון נקרא "מרחק מגעגוע" שנכתב על גל, הסינגל השני נקרא "תן לי" והסינגל השלישי נכתב על ידי טום נגולה, שכתבה את "ימים יגידו" של אייל גולן ואיציק שמלי הלחין".
איך זה גם לעבוד ביחד וגם להיות זוג ביחד עם אותו בן אדם?
האמת שזה ממש כיף, נכון שתמיד אומרים שעבודה וזוגיות זה לא הולך ביחד אבל אצלנו זה משתלב מדהים. יש המון זוגות שאין להם מכנה משותף, ואחד מהם עובד בדבר אחד והשני עובד במשהו אחר ואנחנו לעומת זאת עושים הכול ביחד, אנחנו מדברים על המוזיקה ביחד, אנחנו עושים מוזיקה ביחד וזה עוד יותר מעצים את מה שיש בינינו וגם יש לי מפיק פרטי ומה יותר טוב מזה?" היא מסכמת.
ספרי לי משהו מפתיע עליכם ?
הקמנו בעצמנו אולפן ביתי שנקרא "אולפני שלו" – שם אנחנו מפיקים את האלבום שלי ובין היתר אנחנו הפקנו סינגלים לאמנים אחרים ואנחנו עושים המון הקלטות באולפן. אני מלמדת פיתוח קול וגל מלמד גיטרה ושם אנחנו גם מקליטים את התלמידים שלנו. אנחנו מופיעים במופע "אהבה" עם דניאל סולומון ועשינו כבר כמה וכמה הופעות אתו. הופעתי גם עם אסף אמדורסקי, לירז צ'רכי, גלית גיאת ובנוסף יש לנו גם מופע שירי משוררים עם אלכסנדר פן ויהודה עמיחי ועם רוני סומק".
