לעיתים החיים עשויים להוביל אותנו אל המקום בו אנחנו צריכים להיות כמעט במקרה. אצל ילידת ראשון לציון, נטע לי לוי בת ה-34 נראה שהסיפור הוא בדיוק כזה. לוי מגדירה את עצמה כספורטאית מלידה וכאחת שכל חייה מונעים מריקוד. מיד לאחר שירותה הצבאי היא טסה לארצות הברית, שם צפתה במופעי קרקס, קברט ובין היתר נהנתה ממופעי מועדוני חשפנות בסגנון לאס וגאס. אלא שבשונה ממרבית האנשים שעשויים לראות בכך משהו בוטה או חושפני מדי, לוי ידעה לזהות בריקוד הייחודי הזה קושי וחן שנראו לה כדבר שיכול להיות מוצלח עבורה של שילוב בין אמנות וספורט.
לוי התחילה לעקוב אחר הנושא והתשוקה למה שנראה עבורה מלהיב ושונה התבשלה בבטנה: "זה נתן לי חומר למחשבה אבל עדיין לא היה לי האומץ וגם לא היכולת – רציתי לעבור הכשרה מסויימת ולהתבגר". שנים אחדות אחרי הפגישה הראשונה עם העמוד, לוי חזרה ישראל ונרשמה לבית ספר ללימודי מחול אקרובטי וקרקס מודרני, אך פנתה לתחום הקרקס.
למרות החששות על מה שיגידו על פועלה. בשנת 2009 הקימה לוי סטודיו לריקוד על עמוד בתל אביב, הראשון בארץ. וכמה שנים לאחר מכן הקימה בשותפות עם שותפה (דניאל יצחקי) סטודיו נוסף בראשון לציון. אמנם לקח שנים רבות עד שלוי מימשה את מה שנראה לה כחלום רחוק אך כל הביקורות על הבחירה שלה והשיח מסביב למיניות לא היווה עבורה מכשול. "כמובן שהיו לי לבטים ברמה החברתית בכל זאת ישראל, שיגידו שאני חשפנית, שאני מלמדת חשפניות, שזה לא ריקוד, לא ספורט, שילעגו לי, כבר אפילו נאמר עלי שאני מעודדת זנות עקב קמפיין שעשיתי בשנת 2014 עבור חברה מסוימת באינסטגרם", היא אומרת.
"המסר שלי הוא לא לוותר ולא להקשיב לרעש הלבן שיש מסביבנו לפעמים. להאמין בעצמנו אבל גם לקום ולעשות", היא מסכמת, "לא לחכות למחר לעשות עכשיו. להבין שתמיד יהיו מכשולים וזה חלק מהעניין. לא לקבל דברים כמובן מאליו ולומר תודה. לא לפחד להיות שונים".
