בני זוג מראשון לציון נישאו בראשית שנות השמונים, הביאו ילד לעולם ונפרדו לאחר מספר שנים. הסיפור מוכר וכמוהו קיימים עשרות אלפי זוגות במדינה שעברו את אותו מסלול לא נעים, אך הסיפור הנוכחי קיבל תפנית מפתיעה כאשר האב ביקש לחייב את בנו לקחת חלק בבדיקת אבהות.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו
יוזם התביעה הוא האב המתכחש לאבהותו. במשפטו טען האב "כאשר היה הבן בגילאי הגן, נפרדתי מאמו. בעת הפרידה גרושתי אמרה לי שאני פטור מלשלם לה מזונות". לטענתו, אשתו לשעבר נמנעה מהליכי גירושים בהם עלולה לעלות סוגיית האבהות, שכן ידעה שהוא איננו אביו של ילדם וכי לפי חשדותיו, בגדה בו כאשר היו נשואים.
עוד מספר האב, "כשהבן הגיע לגיל 14, הציעה לי גרושתי שנעביר את זכויות הדירה על שם הבן. מיד לאחר העברת הזכויות, הבן ניתק כל קשר איתי למשך 16 שנים, עד אשר "הפציע" בחיי לפני כשלוש שנים, אך ורק על מנת להחתים אותי על הסכם הנוגע לדירה הממוקמת בשיכוני המזרח בראשון לציון. במשך הזמן הזה לא כינה אותי "אבא", אלא קרא לי בשמי הפרטי, ואף שינה את שם משפחתו בתעודת הזהות".
בעדותו בבית המשפט סיפר האב כי הסיכוי שהגבר שטוען כי הוא בנו הביולוגי שואף לאפס מכיוון שהוא עקר. לטענתו, הוא וגרושתו לא הצליחו להיכנס להריון, גם לאחר טיפולים. לאחר הגירושים קיים קשרים עם כמה נשים לאורך השנים, ניסה להכניסן להריון אך ללא הצלחה.
הבן טוען כי אביו הציג עצמו כלפי כל העולם כאביו של הבן מאז לידתו. וטוען שהוא מקיים קשר טוב ורציף עם משפחת האב המורחבת. והוא מתארח בבית דודיו ודודותיו, אחיו ואחיותיו של האב, יחד עם בני הדודים, וכולם מביעים השתוממות אודות העיסוק הפתאומי בשאלת האבהות. כמו כן הבן טוען כי הוא מבקש להתגונן מפני בדיקה כזו שעלולה לגרום לו למשבר זהות קשה. לטענתו "גדלתי כל החיים בידיעה מי אבא שלי. מאוחר מדי לשנות את האמת שגדלתי עליה".
לטענת האם, היא והאב המתכחש המשיכו לקיים יחסים אינטימיים גם לאחר הגירושין. האם טוענת כי כאשר גילתה שהיא בהריון, פנתה אל האב המתכחש והודיעה לו שבכוונתה לעבור הפלה, אלא אם יבחר לגדל איתה את הילד כאביו. האם טוענת כי הגרוש שלה בחר להודיע לאם, ויחד עמה לעולם כולו, כי יוולד להם ילד.
בהמשך המשפט סיפרה כי היא סבלה התעללות מילולית וזלזול מצד הגרוש שלה, ולמעשה וויתרה על מזונות רק מכיוון שביקשה להימלט ולפתוח חיים חדשים.
רוצים להישאר מעודכנים?
פסק הדין
בסופו של דבר קבעה השופטת איריס ארבל-אסל בית משפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו כי "ההחלטה אם להורות על בדיקה גנטית לשלילת אבהות, מעמידה משני עברי המתרס אינטרסים ושיקולים כבדי משקל ובהם זכות האב לגילוי וחשיפת האמת מצד אחד ומצד שני, שמירה על טובת אותו ילד ושמירה על יציבות וודאות בחייו, שלומו הנפשי, ושמירה על זהותו וייחוסו המשפחתי, בהתאם למציאות לתוכה נולד ובמסגרתה גדל משך שנים". על כן הודיעה השופטת כי האב יישא בהוצאות הבן בגין ההליך בסך של 10,000 שקלים וקנס בסך של 2,500 שקלים נוספים.
