תושב ראשון לציון שהורשע בסדרה של עבירות מין קשות בקטינים פנה לבית המשפט העליון בבקשה לאפשר לו לטבול במקווה. זאת, בנימוק כי סיכון ממשי ומוחשי לפגיעה בציבור.
לפני כחודש, לאחר 13 שנים מאחורי הסורגים התשחרר תושב ראשון לציון מבית הסוהר, בתנאים מגבילים. האסיר המשוחרר, בן 58, הורשע בשנת 2005 בשורה של עבירות מין חמורות שביצע במשך מספר שנים בחמישה קטינים, ארבעה מהם אחים. זאת, בעת שהיו נתונים תחת פיקוחו במוסד לימודי תורני הקשור בעקיפין לחסידות ברסלב. בית המשפט גזר עליו 15 שנות מאסר אך עונשו הופחת בסופו של דבר ל-13 שנים.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו
לקראת שחרורו, בית המשפט המחוזי ירושלים הוציא צו הפיקוח אשר חייב את הנאשם להימנע מיצירת קשר עם קורבנות העבירה, תוך שמירת מרחק מהם לכדי 300 מטרים לפחות. בנוסף, נאסר עליו להתחבר או ליצור עימם קשר. נאסר עליו גם לשהות במקום שבו נוכחים קטינים או קטינות, לרבות קטינים בני משפחה, אלא בנוכחות צמודה של אדם בוגר נוסף שמודע לעבירה ולמגבלות צו הפיקוח.
המגבלות והאיסורים כוללים גם לינה תחת קורת גג אחת עם קטינים, ונאסר עליו להתקרב למקומות בהם עלולים לשהות קטינים ללא לבוש או בלבוש חלקי ללא השגחה, כמו מקוואות, בריכות, מעיינות, מרחצאות ופארקי מים. עקב כך הוא פנה לבית המשפט העליון. בבקשה לאפשר לו לטבול במקווה, וכן לאפשר לנכדיו לישון בביתו, כל עוד ישהה עמם אחד מהוריהם, ילדיו של האסיר המשוחרר. בית המשפט נעתר לבקשתת הלינה, אך לא נעתר לבקשה לאפשר לו לטבול במקווה.
שופט בית המשפט העליון אורי שהם, קבע בפסיקתו, שלא ניתן לצפות מקהילתו של האסיר המשוחרר שתפעיל מנגנון פיקוח שימנע ממנו להימצא בסביבה של ילדים עירומים: "נראה בבירור כי טבילה של העורר במקווה משמעה סיכון ממשי ומוחשי לפגיעה בציבור, בדגש על ילדים ונערים צעירים. אכן, על בית המשפט להגן, ככל הניתן, על כבודו ועל זכויותיו של עבריין המין, בעת קביעת תנאי המעקב והפיקוח בעניינו. אך אינני סבור כי, במקרה זה עלה בידי העורר להציע דרך שבמסגרתה ניתן יהיה למנוע, באופן מספק, את מסוכנותו המינית, ולהבטיח כי הוא לא יפגע בזולת, בעת שהותו במקווה או בסביבתו. בכך אין כדי למנוע מהעורר להציע בעתיד דרך אחרת, שתאפשר את הטבילה במקווה בהתאם לאמונתו, ותמנע באופן הרמטי את האפשרות לפגיעה מינית באחרים, בדגש על קטינים ונערים צעירים".
בתגובה אחת מאחיותיו של המורשע אמרה ל"השקמה ראשון לציון": "מדובר בחסיד ברסלב והאיסור על טבילה הוא כמו איסור על תפילה בציבור. יתר על כן, מדובר באיש משכיל מאוד אשר עובד באחד ממקצועות הדת הדורשים טבילה במקווה. לדעת המשפחה ניתן להגביל את שעות טבילתו במקווה לשעות שבהן לא מצויים במקום קטינים, כמו שעות הבוקר בזמן הלימודים או שעות הלילה. ההתערבות של מערכת המשפט הישראלית לא מבקשת להגן על ילדינו, את זה אנחנו עושים בעצמינו באופן מצוין. מערכת המשפט הישראלית מבקשת לחתור תחת קהילות הקודש ולנהל את חייהן באופן שלא מקובל עליהן. אח שלי, גם אם הוא הודה וגם אם הוא פגע במישהו, ישנן דרכים יהודיות מוצלחות פי כמה וכמה לפתור את העניינים האלו".
רוצים להישאר מעודכנים?
"אל תתנו לו להתקרב למקווה"
נוכח דברי האחות, עולה השאלה האם הקהילה מוכנה לקבל את האסיר המורשע חזרה. מתבר כי בשנות מאסרו אשתו של האסיר וילדיו זכו לכתף חמה, טיפול מסור מחברים, בני משפחה ומכרים. הוא זכה לביקורים רבים בכלא. מנגד, בני משפחתם של ארבעה קטינים, נפגעי העבירה, הוקעו מן הקהילה.
יוצא בשאלה מקהילתו של האסיר המשוחרר, מספר: "אני לא מכיר אותו או את הסיפור שלו. בקהילה שלי לא מדברים על דברים כאלה, אבל אני בעצמי נפגעתי על ידי עבריין מיד שפגש אותי במקווה. גם אחרי שההורים שלי התלוננו הוא המשיך להגיע מדי יום למקווה, צפה בילדים ואף אחד לא אמר כלום. כיום אני נמצא בתהליך ארוך מאד של חזרה בשאלה. יש לי שישה ילדים ואני לא יכול לאבד אותם. אני חושש להם כי אני מכיר את המחיר של מצוות ההשתקה והחובה לפתור בעיות בתוך הקהילה. יהיה מי שיהיה אותו נאשם, אני מתחנן בפניי כל רשויות החוק שלא יאפשרו לו להתקרב למקוואות".
