ליאת קובי, עו"ס MSW, מומחית CBT – טיפול בחרדות
האם אתם חשים שהחרדה משתלטת עליכם? שהחרדה מובילה אתכם להימנעות מפעילויות יומיומיות? בשנת 2015, כ־207 אלף איש בישראל הוגדרו כסובלים מחרדה ומאז המספרים עלו.
"העלייה בחרדות מובילה להימנעות מהתנהגויות ספונטניות וגם לעליה בהתמכרות לחומרים משני מצב רוח" אומרת ליאת קובי, עובדת סוציאלית קלינית MSW ופסיכותרפיסטית CBT מומחית בטיפול בחרדות, התמכרויות ופוסט טראומה, "ביטוי החרדה בגוף מופיע בצורה של תחושות לא נעימות: דפיקות לב מואצות, הזעה, רעידות, סחרחורות, יובש בפה, והסובלים מהם יעשו כל שביכולתם כדי להימנע מתחושות אלו, עד לכדי שימוש בחומרים משני מצב רוח בקרב חלק מהאוכלוסייה .
ליאת קובי משמשת כרכזת מרכז היום ומנחת קבוצות למכורים נקיים ביחידה לטיפול בהתמכרויות ברחובות, ובשעות אחר הצהריים והערב מקבלת מטופלים, מבוגרים ובני נוער, באופן פרטי בקליניקה שלה בראשון לציון ובחולון.
מהן החרדות העיקריות מהן סובלים מבוגרים בני נוער?
"מבוגרים ובני נוער, החל מגיל 16 ואילך, לרוב סובלים מחרדות סביב הלימודים/בגרויות והנושא החברתי. החרדות יכולות לנבוע מלחץ המבחנים, מהתמודדות עם קבוצת השווים (קבוצת הגיל), חרדה לקראת הגיוס, וכן הלאה.
"אצל מבוגרים הסיבות מגוונות, כשגורם החרדה יכול להיות ספציפי או מוכלל – מחקרים מוכחים כי, אירוע קשה שנחשפנו אליו כגון תאונה, אובדן, קרוב משפחה שחלה בקורונה ואיום הקורונה בכלל, משבר בזוגיות, חרדה לילדים, קשיים במקום העבודה, סכנה לפיטורין, כל דבר יכול לעורר חרדות. התקף חרדה יכול להתרחש לפעמים כתגובה לאירוע בודד ונקודתי, אשר משמש כטריגר למקור הסטרסוגני (לחץ). לדוגמה, התקף חרדה פתאומי בעת נהיגה ברכב. המטופל פונה לטיפול נסער מהארוע, כשלדבריו, השפעותיו גורמות לו לחרדות שמלוות אותו יומיום מעבר לזמן המקובל. בטיפול התברר שהאירוע היה רק טריגר, וכי החרדה האמיתית ממנה סובל המטופל היא החשש מאיבוד הפרנסה והשפעתה על משפחתו כתוצאה מחוסר וודאות סביב הקורונה.
"מה שחשוב במהלך הטיפול הוא, לראות מהי הפרשנות שהמטופל נותן להתקף החרדה, וכן אם ישנן מחלות רקע או הפרעות חרדה במשפחתו".
מהו טיפול CBT?
"CBT הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי המשמש לטיפול במגוון הפרעות: חרדות – חרדת בריאות, חרדת מבחנים, חרדת נהיגה, חרדה חברתית, חרדות כלליות, דיכאון, פוביות, OCD ועוד.
"במהלך טיפול CBT, אני עובדת עם המטופל על כל ההיבטים – המחשבתיים, הרגשיים הגופניים וגם ההתנהגותיים" באופן מותאם לצרכיו".
כיצד זה נעשה בפועל?
"אם לדוגמה מטופל מגיע עם חרדת נהיגה לאחר שכל חייו נהג ללא בעיה, אך פתאום במהלך תקופת הקורונה הוא חווה לחץ כתוצאה ממצב חיים אמיתי אך ביטויי החרדה הגופניים לא מאפשרים לו לחזור ולנהוג ברכב כך שההתנהלות התקינה שלו מוגבלת ונשלטת על ידי החרדה, יש לברר את ההתייחסות והפרשנות שלו לחרדה תחילה. במהלך טיפול CBT, ראשית אני מספקת הסבר פסיכו-חינוכי למטופל מהי חרדה – הפחד מהפחד. ההסבר האבולוציוני הוא שפחד נועד לשחרר אדרנלין שמעורר את התחושות הגופניות הלא נעימות (דופק לב מהיר, רעד, הזעה וכו') שמטרתן להניע את הגוף להילחם או לברוח מהגורם המרתיע – Fight, Flight, Freeze. אלו תגובות רציונליות לפחד שנועדו לשמור עלינו. חרדה היא כאשר אותן התגובות מתעוררות במצבים שאין בהם איום ממשי.
"לאחר מכן, אני מלמדת את המטופל להתחבר לתחושות שלו ולמחשבות שלו, כך שהוא יוכל לומר שאין דבר שמפחיד אותו או מאיים עליו באמת, אלה הן תחושות הגוף שמפחידות אותו. אנחנו לומדים לזהות את תחושות הגוף הלא נעימות, ודרך פרשנות ותרגילי נשימות (הרפייה נשימתית) אנחנו עובדים במטרה 'לקרקע' – לחזור למציאות ולדעת דרך נקודת המבט ודרך הגוף שהמציאות שלי בטוחה כרגע. זה נעשה גם על ידי שילוב קשיבות (מיינדפולנס) להיות ברגע הנוכחי – כאן ועכשיו ולספר את המציאות האובייקטיבית הרגועה שאינה מאיימת ע"י דיבור עצמי והוראה עצמית. כמובן שזהו רק תחילתו של הטיפול ויש לברר את ההיבט הבריאותי, הנפשי והרגשי במקביל כדי לתת מענה מקיף לצרכי המטופל.
"ההיבט ההתנהגותי של טיפול ה- CBT הוא לבחון את ההימנעות. האם היא משרתת את המטופל, מקדמת אותו? תורמת לו? האם יש קשר בין החרדה להתנהגות? המטרה היא להראות שהתנהגות המנעותית שמטרתה לא לחוות חרדה מהחרדה- אינה קשורה, כשבטיפול אנו מפריכים את הקשר בין האירוע והמקום בו החרדה התרחשה כדי לחזור לפעילות שגרתית".
המפגשים אורכים בין 50 דק'- עד שעה כל מפגש".
ליאת קובי, עו"ס MSW, מומחית CBT, מוכרת ע"י איט"ה
טלפון: 052-3421820
ליאת קובי. צילום: צח איילון
האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה או חוות דעת מקצועית והוא אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מוסמך בתחום.
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
