נובל לויטן, בת ה-11 מראשון לציון, משחקת טניס מאז גיל חמש. התחביב שהחלה לפני כשש שנים הפך לחלק גדול מחייה ושגרת האימונים האינטנסיבית מוכיחה עד כה את עבודתה הקשה, כשלזכותה תארים מתחרויות בינלאומיות. אבל כעת היא נאלצת להכריע האם להישאר בישראל או להתפתח הארצות הברית.
למרות ההתקדמות של לויטן משנה לשנה וזכייתה בשבוע האחרון במדליית הארד בתחרות הטניס "LITTLE MO" היוקרתית שהתקיימה בניו יורק. אביה אלי, לא רואה כיצד בתו תצליח לצמוח כאן בארץ. "בקיץ האחרון טסתי איתה לארצות הברית בשביל למצוא מקום בו תוכל לקבל תמיכה ולהתפתח. מאמנים מהמובחרים בעולם בחנו אותה מכל הכיוונים, והציעו לה להתאמן בחינם העיקר שתישאר שם לפחות לשנתיים" סיפר אלי, והוסיף על ההצעה המפתה: אנחנו משפחה ממוצעת והיום כדי לתת לספורטאי צעיר בתחום הטניס תמיכה אמיתית בישראל זה סדר של הוצאות בין 50 ל-100 אלף דולר בשנה. כדי שהילד בכלל יהיה שווה ערך לילדים המקצוענים בעולם. זה לא ברור מאליו שתוך זמן קצר ראו את הפוטניציאל של נובל".
בימים אלו כשההורים אלי ואורית ממשיכים להעניק לנובל את כל הנדרש להצלחתה, כל הדאגות לעתידה המקצועי גוברות על התרגשות מהזכיות. "אנחנו שוקלים מאוד לעזוב את הארץ", אומר אלי, "אני יושב מדי יום וחושב. חצי בוכה חצי מתרגש. אני מוכן לעזוב את העבודה שלי בשבילה אבל אני לא יכול לשלוח את הילדה לבד, וכל ההצעות שקיבלנו מהספונרים והמאמנים היו רק בהתייחסות לנובל. אני צריך לחשוב גם על העתיד הכלכלי של המשפחה מעבר לדלת המקצועית שנפתחה".
נובל, שמוגדרת על ידי אביה כ"פייטרית רצינית" בינתיים לא מתעסקת יותר מדי בהחלטות האלו ובעיקר חושבת על מדליית הזהב שפספסה בתחרות האחרונה, ועל התחרות הבאה שמצפה לה.
