פיטר פלצ'יק (26), שזכה ביום שישי במדליית ארד באליפות אירופה בג'ודו, אמנם נולד באוקראינה אבל הגיע לראשון לציון עוד בטרם מלאה לו שנה. הוא גדל אצל סבו וסבתו בשכונת אברמוביץ' בעיר, לאחר שאביו מת ואמו עזבה את הארץ לארה"ב מסיבות תעסוקתיות. בהמשך עבר להתגורר בשכונת השומר ולמד בתיכון "יגאל אלון".
כל העדכונים והקופונים מחכים לכם באפליקציה שלנו
אימוני הג'ודו שלו החלו כבר בגיל 4 אצל פאבל מוסין במועדון "סמוראי דו" במרכז העיר. מוסין מלווה אותו עד היום בתפקיד המאמן האישי, לצד המאמן הלאומי אורן סמדג'ה. בעקבות המדליה האחרונה יעלה פלצ'יק ל"סגל הכסף", השני באיכותו לקראת טוקיו 2020 (ויקבל מילגה של 6,000 שקל בחודש) ותחרות המטרה הבאה שלו תהיה אליפות העולם בספטמבר.
את המדליה הוא השיג בניצחון על הרוסי בילאלוב, חצי שעה בלבד לאחר שהתעלף בהפסד בחצי הגמר מול הצרפתי מארה.
פיטר, מה עושים כדי לחזור לכושר תחרותי במצב כזה, רגע אחרי שאתה מתעלף, לא פחות?
"הגוף אמנם מתאושש באופן מוחלט תוך כמה שניות, אבל זה שוק מנטלי" אומר פלצ'יק, "במצב הזה נכנסו לתמונה פאבל, אורן, הפסיכולוג אלעד פזי והפיזיותרפיסט נמרוד משה ונתנו לי טיפים איך לבוא ממוקד וחד לקרב על מדליית הארד".
הגעת לפודיום בתחרות הזו מול קהל ישראלי, זה היה מרגש במיוחד?
"אין מילים כדי לתאר את האווירה, הצמרמורות בגוף והתמיכה מהקהל המחשמל"
בשנה שעברה זכית במדליית בתחרות באבו דאבי, קשה להתחרות שם בגלל העיכובים בוויזות והסרת הדגל מהמדים?
"לנו כספורטאים חשוב להתמקד רק בתחרויות. האירוח היה מצוין ואחרי התחרות הצטלמתי עם שרי ספורט מקומיים בגלאביות וכאפיות. מה שקורה בין העסקנים זה עניין שלהם, אבל באיזשהו מקום הקושי מוסיף מוטיבציה כי כולם יודעים את מי אני מייצג".
עבדת בעבר באבטחה במועדון, זיהו אותך בכניסה?
"זה קרה בסוף 2015, עברתי שיקום ארוך בגלל פציעה והייתי צריך להתפרנס. לא הייתי מוכר בעיר, ורק חברים זיהו אותי בכניסה לאחד המועדונים באזור התעשייה ליד לישנסקי. היום אני אפילו לא יודע מה השם שלו כי החליפו בעלים. הייתי ישן 3-4 שעות אחרי משמרת ונוסע לאימון. לשמחתי היום כבר מזהים אותי בצמתים ומצפצפים. אני יכול להתרכז רק בג'ודו כי חברת צבי צרפתי ובניו וגם רז חקירות תומכות בי".
פיטר פלצ'יק (צילום: הוועד האולימפי)
רוצים להישאר מעודכנים?
בימינו אתה נמצא הרבה בעיר?
"האמת שפחות מבעבר, כי מאז החתונה ב-2014 עברנו לבאר יעקב ואימוני נבחרת נערכים בווינגייט, אבל מקפיד לבקר מפעם לפעם במועדון של פאבל מוסין, שגידל אותי ומלווה אותי עד היום".
בספטמבר יתחרו מולך באליפות העולם גם יפנים וקוריאנים, מאמין שאפשר להשיג מדליה?
"במשקל שלי, עד 100 ק"ג, רוב מוחלט של הצמרת מורכב ממתחרים אירופיים ולכן גם שם, בבאקו, אני מתכוון לשאוף להכי גבוה שאפשר".
