אם חשבתם שבזמן שאתם הולכים ברחבי ראשון לציון אף אחד לא מביט בכם, גם אם הרחוב שומם, אז כדאי שתחשבו שנית. במוקד העירוני של ראשון לציון, בכל משמרת מופקד מוקדן שעוקב במהלך שמונה שעות עבודותו אחר 1001 המצלמות המתחלפות שניצבות מולו במסך הענק – שליש מתוכן הן מסוג 'מצלמה מתנייעת' – שניתן לשנות בה את הזווית ואף לעשות צילום תקריב וממש לראות כל דבר בפרטי פרטים, ממש האח הגדול גרסת ראשון לציון, רק שהכול קורה ללא שום עריכה ובזמן אמת.
המוקדן יכול לראות כל אזור ברחבי העיר בו קיימת מצלמה – ממתחם הרובע לחוף הים, מרחוב רוטשילד לרחוב הרצל, הכול בעזרת לחיצה על מקש ובמידה ותהיתם כיצד ניתן לעקוב אחר כל כך הרבה מצלמות בו זמנית, אז ככל הנראה תישארו עם הספקות והשאלות, המוקדנים שומרים לעצמם את המומחיות שמגיעה עם הוותק.
"אנחנו כמו פסיכולוגים של התושבים"
"אנחנו מקבלים במהלך כל היום פניות מתושבים על נושאים שאפילו לא קשורים אלינו. התושבים כבר רגילים לפנות ל-106. לדעתי קיבלנו שם טוב כי אחרת לא היה לאנשים טעם לפנות לכאן" אומרת ניצה אבירם, מנהלת המוקד, ומסבירה על המצלמות שבהם המוקד משתמש יומיום: "הן נמצאות בעיקר בצירים מרכזיים ובגנים ובתי ספר – אם אנחנו רואים משהו חריג אז יוצרים ישר קשר עם כוח חירום שמתאים לאירוע ויכול לתת מענה מהשטח". ולדבריה מוסיפה אביה, רכזת המשמרת, ששימשה בעברה כמוקדנית: "זו עבודה אינטנסיבית ולא קלה מבחינת שיחות והתמודדות עם תושבים. לפעמים זה מרגיש ממש כאילו אנחנו הפסיכולוגים שלהם. אותו דבר בשטח, כבר קרו מקרים שהפקחים הם אלו שגישרו בין ועד הבית לדיירים בנושאים שלא היו חייבים להתערב. ממש כמו בייביסיטר", היא מחייכת.
על הפניות המרכזיות אל הגוף שמחבר בין התושב למחלקה המטפלת היא מספרת כי התושבים בעיקר מתקשרים למוקד בנושאי אכיפת חנייה על רכבים שמחנים על המדרכה או חוסמים אזור להורדת תלמידים, או תושבים מודאגים שרוצים למנוע את שעתיד להתרחש מראש – בדבר עצים שנראים להם כי עומדים ליפול או עלולים לגעת בכבל החשמל ברחוב, ובתקופה הזאת הפניות מסתכמות בעיקר בנושא הצפות או מכסי ביוב שיוצאים ממקומם.
"זו עבודה מעניינת ולא מקום שאתה סתם בא למשרד ויודע מה עומד לקרות. כאן אנחנו רואים שביום אחד הכול יכול להשתנות. יש תאונות דרכים, טביעה בים, הפסקות חשמל ועוד המון דברים" טוענת אביה.
רוצים להישאר מעודכנים?
420,000 שיחות למוקד בשנה
שנת 2016 קיבל המוקד העירוני כ-420,000 שיחות – 39% מהשיחות תורגמו לתחום איכות הסביבה, 26% לחברה לביטחון, 21% לשיפור פני העיר ו-14% התחלקו בין שאר הנושאים. משנת 2017 אומנם עדיין אין נתונים סופיים אך נראה כי החלוקה תהיינה כמעט זהה, הן בנושאים והן בכמות השיחות לנוכח העובדה כי המוקד קיבל בין 37 אלף ל-47 אלף שיחות מדי חודש.
העצבים והמתח הם חלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית, ולדברי העובדים, ברוב הפעמים התושבים לא מבינים שהמוקדן עצמו הוא האדם שמקדם את הפנייה לעבר המחלקה הייעודית ולא האדם שמטפל בה. "לגבי כל פנייה נעשית מחשבה מה תהיה צורת הטיפול ולפעמים שהתושב לא מקבל את המענה שרצה הוא גם עונה בהתאם. כבר קרו לי מקרים שאמרו לי – אני זה שמשלם לך. תזכרי שאת עובדת רק בזכותי" מציינת אביה, ובדיוק מקבלת דיווח על חשש לחיי אדם באחד מהרחובות בעיר ומתחילה לתפעל את האירוע טלפונית בשיחות לגורמים המתאימים.
"כמו כל ארגון ציבורי המוקד נמדד בכל יום בפרמטרים השונים" מגלה מנהלת השירות העירוני, מיכל סייפר, "יש כמות שיחות נכנסת, כמות שיחות נענית, זמן המתנה ממוצע, זמן שיחה ממוצעת ותיעוד שיחות. אנחנו עורכים סקרי שביעות רצון בשוטף. למעשה אנחנו כל הזמן משתפרים ומתייעלים". לדבריה מוסיפה לימור גור מחזיקת תיק השירות, "הזמינות והנוכחות של הטכנולוגיה בחיי היומיום של כל אחת ואחד מאיתנו מאפשרים להנגיש את השירות לכלל התושבים במגוון אמצעים."
