מגן דוד אדום הודיע היום (חמישי) על פטירתה של רחל מזרחי ז"ל, גמלאית הארגון מראשון לציון, שהלכה לעולמה בגיל 80 לאחר מאבק במחלה קשה. מזרחי הייתה מהדמויות הוותיקות במד"א וניהלה במשך עשרות שנים את מחלקת השכר של הארגון.
רחל מזרחי נולדה בישראל ולמדה בבית הספר ויתקין בתל אביב ובתיכון עירוני ערב א'. את דרכה במד"א החלה כבר בגיל 15, כשעבדה במחלקת הגבייה. בהמשך מילאה תפקידים במחלקת ההגרלות ובהנהלת החשבונות בתחנת מד"א בתל אביב, ובהמשך עברה למשרדי ההנהלה הארציים.
לאורך השנים התקדמה לתפקידי ניהול, ובשנת 1982 מונתה למנהלת מחלקת השכר, תפקיד שמילאה עד לפרישתה לגמלאות בשנת 2009. במהלך עבודתה השתלמה בתחומים מקצועיים ורכשה גם ידע בעזרה ראשונה. בשנת 1999 נבחרה לעובדת המצטיינת הארצית של מד"א. בנימוקי הבחירה צוין כי היא הייתה "חרוצה, מתמידה, בעלת מוטיבציה, עושה הרבה מעבר למשימותיה הרגילות, מפתחת ומטמיעה שיטות עבודה, מנתחת בעיות ומוצאת פתרונות יצירתיים, ונכונה לעזור בכל עת".
גם לאחר פרישתה המשיכה להיות חלק בלתי נפרד ממשפחת מד"א ופעלה בהתנדבות במסגרת ארגון גמלאי מד"א. היא הייתה שותפה לביקורי גמלאים, ליוותה עובדים לשעבר ברגעים קשים, סייעה בארגון פעילויות ודאגה לרווחת חברי הארגון.
רחל מזרחי הותירה אחריה שני ילדים, נכדים ונינים. היא נטמנה בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון, כשהיא מלווה בבני משפחתה ובחבריה.
חוה ליכטבלאו, לשעבר מנהלת כוח האדם במד"א וחברתה הקרובה, ספדה לה: "קשה לי להיפרד מרחל ולדבר עליה בלשון עבר. היא הייתה אשת משפחה נפלאה, טובת לב, צנועה, ישרה ואכפתית. עבדנו יחד כתף אל כתף במשך 23 שנה. היא הייתה סבלנית, נעימה ותמיד ידעה למצוא את המילה הנכונה גם ברגעים הקשים ביותר. גם אחרי שפרשנו המשכנו לפעול יחד בארגון גמלאי מד"א. היום היא חסרה לי מאוד".
סמנכ"ל מינהל ורכש במד"א, צביקה בנדיק, אמר: "קשה למצוא מילים לתאר את רחל מזרחי. במשך עשרות שנים היא הייתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו. היא תמיד הייתה הכתובת לכל מי שנזקק לעזרה או להסבר, ומעולם לא אמרה 'אין לי זמן'. מה שהכי אפיין אותה היה השילוב הנדיר בין מקצועיות וקפדנות לבין לב פתוח וחם. גם אחרי שפרשה לגמלאות היא המשיכה לדאוג לחבריה בארגון הגמלאים. רק לפני חודשיים וחצי חגגנו איתה יום הולדת 80, ואני עדיין לא מצליח לדבר עליה בלשון עבר. יהי זכרה ברוך".
מנכ"ל מד"א, אלי בין, מסר: "רחל הייתה חלק ממשפחת מד"א במשך עשרות שנים, וגם לאחר שפרשה מעולם לא באמת נפרדה מהארגון. היא הייתה מקצועית ומסורה, אך מעל הכול אדם עם לב ענק, שתמיד ראה את האדם שמולו. היא ליוותה דורות של עובדים והייתה עבור רבים אוזן קשבת וכתובת לעצה ולעזרה. גם בשנותיה כגמלאית המשיכה להתנדב באותה מסירות שאפיינה אותה לאורך כל דרכה. היא הותירה חותם עמוק על דורות של עובדים ועל כל מי שזכה להכיר אותה. בשם משפחת מד"א אני משתתף בצערם של ילדיה, נכדיה וניניה. יהי זכרה ברוך".
יהי זכרה ברוך.





תגובות