במציאות העידן הדיגיטלי רוב המלחמות נעשות ברשת. ולא, הכוונה אינה לוויכוחים, הרעשים, הקללות, ההשמצות והאלימות שנבעטת בכל דקה פנויה של גלילת האצבע על המסכים והזזת קצות האצבעות במהירות שיא. אלא דווקא על אותן מחאות שרק אחדות מהן אמיתיות. שמתחילות מאדם אחד שרוצה להוביל שינוי ו"סוחף" אחריו המון. המון? לא באמת, אלא יותר אגודלים ולייקים ברחבי הרשת.
אסור לזלזל כלפי אלו שמנסים לשנות את המציאות לטובה, גם באמצעות הרשתות החברתיות ומעלים לדיון סוגיות חשובות בכל נושא. ויש כמעט אינספור נושאים מרתחים, מקוממים כאלה שחייבים טיפול דחוף.
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל האם באמת כל ההד ברשת הוא מה שיעשה את השינוי? או שבעצם, כמו כל דבר בחיים, האינטנסיביות של העלאת אותו נושא והרדיפה אחריו, מצליחים רק לרגע להכניסו לסדר היום הציבורי ולא פעם הוא מתאדה ונעלם בעקבות הסערה התורנית החדשה שמתעוררת.
העידן הזה, הדיגיטלי, מביא לנו המון תועלת, אבל יחד עם זאת פוגע בנו. את הוויכוחים אנחנו מחליפים בסימן קריאה, את החיוכים אנחנו מחליפים באימוג'י של סמיילי ואת המענה על המצב הרוח אנחנו מחליפים בסימן של אגודל. אז בעצם כל הרעש שמחלחל אל חיינו, הוא עוד מחאה אחת גדולה? והאם כל המלחמות האלה הן בעצם רק נגד עצמנו?
