לפני שש שנים, במסעדה תל-אביבית, הכירו אורית ואוראל. היא מראשון לציון, הוא מחולון – וכשהמבטים שלהם הצטלבו לראשונה הם מיד ידעו שהחיים שלהם ייקשרו. והאהבה פרחה. כבר אחרי שנתיים אוראל כרע ברך ואורית, שתמיד חלמה להיות אמא צעירה, הסכימה מיד. האידיליה המלבלבת הזו הולידה את אדל, ילדה מתוקה שהיום היא כבר כמעט בת שלוש ואוחזת במיומנות ובגאווה לא רק בטייטל "הילדה הבכורה", אלא גם ב"אחות הגדולה". "כמעט מיד אחרי שאדל נולדה, הריתי ברפאל". מספרת אורית "וכל-כך שמחתי בזה, כי תמיד חלמתי שיהיו לי הרבה ילדים ועוד יותר שמחנו כשגילינו שאחרי בת מגיע בן."
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
אורית נולדה וגדלה בראשון-לציון. אחות לעוד שני אחים גדולים ואחות קטנה, שהתגוררו תחילה בנאות שקמה ולמדו בבית הספר "הראל". "אני לא שוכחת את הבילויים שלי עצמי כילדה קטנה במקומות כמו פארק הזיכרון שבו שוחים ברבורים באגם, והפארק הענק בנאות שקמה, את הג'ימבורי שבקניון הבאר – לשם אני לוקחת היום את הילדים שלי וכאילו שלא עברו כל השנים האלה בכלל".
אורית מתבוננת בילדיה המתוקים בין מתקנים שבגינת השעשועים והלב שלא מתפוצץ מגאווה. ממש אפשר לראות את זה. "בהתחלה ממש אף אחד לא שם לב שרפאל שונה", היא אומרת. "גם עכשיו, תראה איך הוא משחק, מלא אנרגיות וסקרן בטירוף. לא היה לי בכלל ספק שאני אכניס אותו לגן "רגיל". הוא ממש כמו כולם!"
כשאורית אומרת "גן רגיל" היא מתכוונת לגן הילדים שאליו הוא הולך בכל בוקר בשמחה, ושלא היה ברור מאליו בכלל שיתקבל אליו. נחזור אל הגן הזה בהמשך.בשבוע 30 התבשרה אורית – שהלכה לבדה לבדיקה שגרתית – שהעובר שבבטנה הוא חייזר.
רגע, מה?
"מה שאתה שומע. הרופאה עצרה את האולטרסאונד, הסתכלה עליי ואמרה לי שהתינוק שבבטן שלי הוא חייזר. סוג של מפלצת". הבשורה שאורית קבלה באותו הבוקר במרפאה טלטל את עולמה ושינה לחלוטין את מסלול חייה ומחשבותיה. "אני זוכרת שלקח לי כמה שניות להבין על מה הרופאה בכלל מדברת. היא התחילה להסביר לי שהתינוק שגדל לי בבטן הוא בעצם יצור מסכן ואומלל, ושחבל – שפשוט אסיים את ההיריון הזה, ושאני עוד צעירה. יהיו לי ילדים בריאים אחרים".לאט לאט התמונה שציירה הרופאה בעייני רוחה ואוזניה של אורית הלכה והתבהרה ואיתה גם הסרטים שרצו במוחה. היא התקשרה מיד לאוראל והזעיקה אותו להצטרף אליה. "אוראל היה בטוח שהתינוק שלנו הלך", היא נזכרת. "אני זוכרת שהייתה לו כמעט הקלה כשהוא שמע את מה שהיה לרופאה לספר לנו, ואני פשוט לא הפסקתי לבכות".
בעוד אוראל המשיך כמנטרה להסביר לאורית שמדובר במראה חיצוני בלבד והעיקר שהתינוק יצא בריא ומתפקד, היא לא הפסיקה כמנטרה משלה – לשחזר לעצמה את הימים הקשים שהיא כילדה "רגילה" עברה בהיבט החברתי; "חרמות קשים מאוד מאוד בבית הספר, הרבה ימים של בכי והסתגרות", היא משחזרת, "כל מה שחשבתי עליו זה כמה שהילד שלי יהיה אומלל חברתית. זה כל מה שהיה לי מול העיניים. כנראה שכבר אז ירד לי האסימון – אני אעשה הכל כדי שהילד הזה יקבל את המקום שמגיע לו בחברה. אני לא דואגת לו מבחינת לימודים, מבחינת מקצוע. אני אעשה הכל – כדי שילדים כמו רפאל, ואחרים, לא יסבלו רגע אחד בחיים שלהם בקטע חברתי."
ובאמת, חודשים ארוכים מאז אותה פגישה מטלטלת בחדר הרופאה ואחרי לילות רבים נטולי שינה וימים ארוכים שבהם התחבטה בנפשה על גורלו של העובר שגדל בתוכה – היא מגיעה היום ממקום מעצים למפגשי סלון ברחבי הארץ, ובהם מספרת את סיפורה האישי כשהיא מעניקה מעט מתובנותיה, מאזינה ומסייעת לכל מי שנמצאים בהתחבטויות כמו שהיא ואוראל בעצמם עברו, כדי לחזק ולאפשר נקודות אור אמיתיות בתוך כל החושך ואי הוודאות.
רוצים להישאר מעודכנים?
"אין לי ספק שרפאל זיכה אותי בשליחות הזו", אומרת אורית בעיניים נוצצות "ואני אעשה הכל כדי לשנות את היחס אל כל הילדים ובני האדם ה"שונים". האחרים. אין סיבה שרפאל, רק בגלל ההתמודדות שלו והמראה שלו – ייחשב כאדם פחות ערך מאחרים. הוא ילד חכם, סקרן, שמח. רוב האנשים הכי חזקים בהיסטוריה, אלו שבאמת שינו את העולם – היו נמוכי קומה". היא אומרת בחיוך גדול. "כל מי שקורא את הכתבה הזו וחושב שאני יכולה לעזור לו, לאפשר לו התבוננות אחרת לסיטואציה שהוא או ילדיו מתמודדים איתה, לבוסט של מוטיבציה והתבוננות אופטימית על המצב – אשמח שיצור איתי קשר באמצעות עמוד האינסטגרם של רפאל @refael_nahman. כשחושבים על זה, אני היא האמא שנבחרה אחת ל-24 אלף הריונות להיות זו שתלד את רפאל. איך לא ארגיש שזו השליחות שלי?!"
משפחת הראל_צילום-לילך תוינה
ואם היית עושה בדיקת מי שפיר בשבוע מוקדם יותר ומגלה, האם זה היה משפיע על ההחלטה שלך להשאיר את העובר?
"אני לא חושבת שמי שפיר היו משפיעים על ההחלטה שלי ללדת. זה רק היה נותן לי קצת יותר זמן לחשוב על הדברים ולעכל אותם. אבל אם אנחנו מדברים על זה, מה שאכזב אותי מאוד הייתה הגישה של הרופאים. אף רופא, בשום שלב – וראינו המון רופאים – לא התייחסו עניינית להיבט הבריאותי. לא שם על השולחן את שתי האופציות בהרחבה רלוונטית ואמר: תבחרו. הייתה דחיפה להפלה והתייחסות בלתי פוסקת למראה החיצוני. זה הימם אותנו. בסופו של דבר את ההחלטה הנכונה שלנו קיבלנו אחרי תחקיר מעמיק שעשינו, אחרי שלמדנו את החומר, פגשנו נמוכי-קומה אחרים והורים לילדים כאלה, והבנו את התמונה בשיא הבהירות שלה".
היום רפאל הוא ילד פעלתן ואהוב על חבריו בגן, ולא היה ספק שיהיה כזה – רק חבל שבדרך יש מי שלא מאפשרים את הטבעיות הזו, ומערימים קשיים. מחזקים את הסטיגמות. "כשהלכנו לרשום את רפאל לגן, התקשרנו לפני ווידאנו שיש מקום. אכן היה והגענו להתרשמות. כשסיפרנו לגננת שרפאל נמוך-קומה, בשנייה החיוך ירד לה מהפנים, והיא פשוט לא הפסיקה לשאול שוב ושוב מה זה אומר. כאילו שזה כל מה שמגדיר את הילד. אז וויתרנו. היום רפאל נמצא ב"גן ועוד", שבו גננת מדהימה שמהרגע הראשון קבלה את רפאל בלי שום שאלה אחת מיותרת. נכון שיהיה לרפאל קשה לשבת בכיסא רגיל כי הרגליים שלו קצרות יותר משאר החברים, והוא לא יגיע מיד לטושים שבמרכז השולחן – אבל זה בדיוק כל הרעיון בשילוב. שיתייחסו אליו כשווה בין שווים. וזה מה שאני חותרת אליו מהיום הראשון."
השילוב הזה, להפתעתה של אורית, הגיע גם מכיוון לא צפוי ומרגש – כשיום אחד קיבלה שיחת טלפון שבה התבשרה "אנחנו עושים יום צילום, ונשמח לשלב בו את רפאל". מותג מוצרי התינוקות SIMPLY GOOD, שבישראל נמכר בשילב ובהצלחה רבה גם ברחבי העולם, כבר מזמן חרת על דגלו לשלב בקמפיינים שלו הורים וילדים אמיתיים. כאלה שלא חתומים בסוכנויות לדוגמנים, כאלה שאפשר לראות במעלית בבניין ובגינה שמתחת לבית. "אנשים שמשתמשים במוצרים פונקציונאליים כמו כולם", מסבירים אלינור ואישי בעלי המותג, "וזה ברור שגם רפאל הוא ילד כזה. המודעות לשילוב היא ערך עליון עבורנו וכשראינו את הפוסט של אורית, מיד ידענו שזה בדיוק מה שאנחנו מקדמים".
ביום שני 25/10 יצוין ברחבי העולם יום המודעות הבינלאומי לאכונדרופלזיה. מדובר ביום שמעולם לא צוין בעבר בלוח השנה הלועזי בישראל – ואורית מבקשת לשנות גם את זה. "אני מזמינה את כל מי שערך השוויון והשילוב לנגד עיניו – להוריד את התמונה הזו מהרשת ולתייג #כולנושוניםאבלשונים ו- @IMsimplygood. רק ככה שינויים מתרחשים, ואני בטוחה שאחרי השנה הזו, הדבר יהפוך למסורת קבועה ורק ילך ויתעצם".
