רבים מבין ההולכים על ארבע לא מוצאים בית ובכל שנה מומתים מאה אלף כלבים. בשביל עופרה רוזנשיין, בת 56, יושבת ומייסדת עמותת "ראשון אוהבת חיות", הצלת בעלי חיים היא הדרך הנכונה, וגם כשהיו בביתה כבר מספר לא מבוטל של בעלי חיים שאימצה, ואף שחשבה שלא תעניק בית לנוספים- היא לא יכלה לעמוד במילותיה והוסיפה אל החבורה בערב פסח לפני כשנתיים וחודשיים את הכלבה הכנענית (פרשס).
בשבוע האחרון, כלבתה הלכה לעולמה בגיל 16, לאחר שנתיים וחודשיים ששהתה בחיקה של רוזנשיין. השניים יצרו קשר מיוחד, ופרשס הפכה בת משפחה אשר מהווה חלק עיקרי בנוף הבית מבוקר עד ערב, אך מדברי רוזנשיין חייה של הכלבה קיבלו תפנית חדה רק כשהיא אומצה על ידה.
"פרשס נקשרה לגדר בית החולים הווטרינרי ובעליה ברחו. הרופאים פנו אלי לעזרה והחלה סאגה שלמה של הסגר עירוני, אומנות ופנסיון עד שהחלטתי שהיא תהיה הכלבה שלי", שיתפה רוזנשיין והוסיפה: "בהתחלה היה אפשר לטייל, ללכת לים, לנסוע באוטו עם מוזיקה ולרקוד יחד אבל הזקנה מגיעה מהר גם כשלא קוראים לה".
בימים אלו שנקברה הכלבה פרשס, נשארה רוזנשיין עם הזיכרונות הרבים, ובפיה מסר ישיר לכל אלו שיש בהם טיפת חמלה: "כשמאמצים כלב זאת התחייבות לכל חייו גם כאשר הוא קשיש או חולה. גם להם מגיע בית חם".
