ערן ויצמן הצליח להפוך לסיפור הצלחה מקומי, למרות הקשיים והחיים המאוד מורכבים שחווה לאורך ילדותו ובגרותו. ויצמן, בן 36 מראשון לציון, מעצב שיער בעל מספרה מצליחה בעיר השכנה נס ציונה, פועל בימים אלו לצורך הקמת סניפים נוספים והפיכתו לרשת, שתפנה לקהל הילדים דווקא. כדי שזה יקרה הוא מתכנן להקים בכל מספרה מעין מתחם פעילויות ומשחקים לילדים ולהורים.
הקריצה לקהל הילדים אינה לגמרי מקרית בימים אלה ויצמן ובן זוגו מנסים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית. לויצמן עצמו יש חמישה ילדים, מנישואים מוקדמים בגיל 19 שהסתיימו בגירושים ובהכרה שהוא מעדיף גברים. "הייתה שם אהבה גדולה, לא יכולתי לחשוב על משהו אחר", הוא אומר ומספר ששלוש שנים אחרי הנישואים החליט להתגרש. הוא נסע ללונדון ללמוד עיצוב שיער וכשחזר אחרי שנה, הוא נישא לגרושתו שוב, והשנים הביאו לעולם חמישה ילדים. "כשהתגרשנו חיינו תקופה קצרה לבד ולא מצאנו את עצמנו. הייתה בינינו אהבה גדולה והחלטנו לחזור לחיות יחד".
אחרי שתי חתונות וחמישה ילדים הוא החליט שוב להתגרש והפעם לטובת מגורים עם בן זוג. "מעולם לא יצאתי מהארון, זה תמיד היה שם באיזשהו אופן. אני אדם של אהבה ולא אדם של הגדרות, הסביבה שלי תמיד ידעה ותמיד דיברנו על זה בקול רם, גם גרושתי ידעה את זה כשהיינו זוג וגם כשהיינו נשואים", הוא מספר, "כשהייתי איתה הייתי מאוהב רק בה ולא הרגשתי שום חסך. כמו שהיום אני נמצא בזוגיות נפלאה עם בחור ואני לא מרגיש שום חסך. הילדים שלי מאוהבים בבן הזוג שלי, הם לגמרי רואים בו אבא שני והוא רואה אותם כילדים שלו. הוא מעורב בחיים שלהם ממש כמוני והוא שותף מלא לחוויית האבהות שלי, בין אם זה ללכת לאסיפות הורים ביחד, או לרשום אותם לחוגים. חוץ מזה אנחנו עובדים על ילד משותף. זאת זוגיות מדהימה שאין לי אפילו דרך לתאר".
האהבה והמחויבות לילדים נעוצה בילדות המאוד לא פשוטה, אפילו קשה שעבר. "כשהייתי בן שש אמא שלי חוותה דיכאון, שנה לאחר מכן, אחותי נולדה והיא לקתה בדיכאון שלאחר לידה. החל מאותו רגע גידלנו את עצמנו, לא באמת הבנו על מה מדובר, והמשפחה המורחבת לא ידעה איך לטפל בזה. העזרה שקיבלנו הייתה בעיקר טיפול בנו בעת הצורך ועצות של רבנים", הוא מספר, "מצבה של אמי המשיך להיות כזה וכשהייתי בן 14 פניתי בעצמי ליועצת בית הספר, וזו סייעה לאמי להגיע לאבחון שם התברר שהיא סובלת ממאניה דפרסיה. היא התחילה לקבל טיפול והיום היא מאוזנת".
כשהיה בן שמונה הוריו התגרשו והאבא נעלם מהתמונה. "בעקבות המחלה כל התקופה הזאת גרמה לי לחשוב שאולי זה משהו שישפיע גם עליי ועל האחים שלי, חששתי לישון, חששתי שאולי היא לא באמת מדמיינת שהיא רואה רוחות, חוסר הטיפול בה, גרם למחלה להיות מאוד נוכחת בחיינו", הוא מספר, "זאת מחלה קשה, פעם הייתי מתבייש בזה, הייתי מסתיר את זה מהסביבה הקרובה. היום אני חושב שחשוב לדבר על זה ולהעלות את המודעות סביב המחלה הזאת".
רוצים להישאר מעודכנים?
"תמיד האמנתי שאני צריך לחלום בגדול ולהעז להגיד את זה בקול רם, כל הזמן", הוא אומר, "החלומות שלנו ובעיקר המילים שלנו יכולות להיות אלו שיוצרות את המציאות שלנו. זה קרה לי גם בתחום האישי וגם בתחום המקצועי. החלום שלי תמיד היה לפתוח סטודיו משלי לעיצוב שיער, משהו שעד גיל 26 לא היה לי תקציב לעשות. טסתי לחו"ל ללמוד ולהתמקצע וכשחזרתי פתחתי מקום קטן עם שני כסאות. משם הגדילה הייתה מהירה במיוחד. ממש לא ציפיתי לאופן בו העסק יגדל, אחרי חצי שנה כבר פתחנו מקום חדש וגדול יותר ועם הזמן התרחבנו יותר ואנחנו ממשיכים להתרחב. ממש בקרוב אנחנו הופכים לרשת ופותחים סניף חדש וייחודי".
