כבר מתחילת דרכי בהנהגת ההורים העירונית, עלותם הגבוהה של מסעות התלמידים לפולין, כ-6,000 שקלים לתלמיד, הייתה עניין שלא ירד מהפרק. תחילה עניין זה לא היה בראש מעייני, ומבחינתי תלמיד שלא הראה עניין לצאת למסע היה זכאי לעשות זאת וחשבתי שלא יקרה כלום אם יישאר ללמוד במשך שבוע בבית הספר. לאחר שיצאתי לפני שנים אחדות כהורה מלווה ל"מסע לפולין" עם שכבת י"א של התיכון השש השנתי הגימנסיה הריאלית בו בני למד, השתנתה לחלוטין הגישה שלי לגבי נחיצותו של המסע, עבור תלמידים והורים כאחד. בחודש שעבר כחלק מפעילותי כחבר הנהגת ההורים העירונית והארצית, נוכחתי לדעת בדיון בוועדת החינוך של מושב החורף בכנסת בנושא "נחיצות המסע לפולין", כי לא כולם חושבים כמוני. לצערי למדתי שיש סיכוי סביר שבמשך השנים ישתנו נהלים ויועדף שבוע הלימודים בבית הספר מאשר יציאה למסע לפולין.
קיימת נחיצות עליונה בשימור זיכרון השואה ואסור אפילו לחשוב על הזנחת או הפסקת המסעות. זה מסע משנה חיים עבור התלמידים וגם עבור ההורים המלווים שמספרם זניח אמנם, אך הכמות לא משנה. לא אשכח את הבורות המסומנים בגדרות ועליהם דגלים ונרות ביער לופוחובה, שם התלמידים הכינו טקס ואחת התלמידות ניגנה בגיטרה ושרה, ובאותו הרגע החל לרדת גשם ועמדנו כך כולם דומעים ומתחילים להבין מעט מעט ממה שעבר על יהודי פולין. לא אשכח את מחנות הריכוז השונים (מיידנק ,טרבלינקה ,בירקנאו-אושוויץ, אושוויץ) והמראות מלאי הזוועה שבהם.
רוצים להישאר מעודכנים?
במשך השנים עלות המסע ירדה ל-4,300 שקלים, לאחר שהסתבר שמשרדי הנסיעות תיאמו מחירים, ואז השכילו למצוא אופציה טובה שתייעל את המחירים. למרות זאת המחיר עדיין גבוה עבור משפחות תלמידים רבות, והסיבה שרק כשליש מתלמידי ישראל יוצא למסע נובעת מעלויות אלו. המדינה חייבת לפעול ולצמצם אותן, להפסיק את סבסוד העלות על ידי מלגות ולהוריד את העלויות לכלל התלמידים. וגם אם עדיין יהיו תלמידים שלא יצאו, יכולה להיות חלופה הולמת של פרויקט סיור וירטואלי בטכנולוגיית תלת מימד, שתאפשר לתלמידים לחוות לפחות מעט מהמסע שעוברים חבריהם במסע הפיזי. צריך לעשות הכול וגם אם זה אומר סבסוד מלא על ידי הממשלה, הכול בכדי שתלמידי ישראל יבינו מהיכן הגענו ולאן אנו הולכים.
