"אין לי כעס על שום דבר ועל אף אחד בעולם. אני שמח בחלקי ומברך גם על כך שאני עיוור". כך אומר מאיר בריי כהן, בן 67, עיוור מלידה שהתאלמן לפני מספר שנים ובתו היחידה בת ה-15, עיוורת גם היא, נמצאת בפנימייה בירושלים.
בריי, שמגיע מדי מוצאי שבת למתחם הסינמה סיטי בראשון לציון, שם הוא מנגן במפוחית או בגיטרה, לא מותיר אף אדם שחולף על פניו אדיש. על אף שעבר חיים לא קלים הוא מחייך לכל עובר אורח ואומר: "אני שמח בחלקי".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
"פעם בשבוע או שבועיים אני מגיע לכאן לסינמה סיטי. אני עומד שלוש ארבע שעות, מרוויח מאה שקלים וחוזר הביתה", הוא אומר, "חבר טוב מחזיר אותי. אני מתקיים מביטוח לאומי עם כ-3,000 שקלים ולא מתלונן. יש לי בית לישון בו ואוכל לאכול. אני עושה כאן עוד כמה גרושים כדי לקנות מזון ואני מאושר".
מה סוד האופטימיות והחיוך שלא יורד מפניך?
"אני אדם דתי. כשם שאנחנו מברכים על הרע צריך לברך גם על הטוב. הורי נולדו ביוון והיו ניצולי שואה. מהיום שנולדתי אמא שלי אמרה לי שחשוב שאדע לנגן ולהסתדר בכוחות עצמי. כך למדתי לנגן בגיטרה ובמפוחית לבד. גם הוריי היו עיוורים וגם הבת שלי, אבל אני מודה לבורא עולם על הכל. כמה פעמים בשבוע אני הולך למועדון העיוורים, יש לי חברים שם, יש לי את המוזיקה ואת הבת שלי ואני אדם מאושר".
מה החלום שלך?
"שלא יהיה כאן יותר ימין ושמאל. שכולנו נהיה כאיש אחד, אוהבים אחד את השני. מעבר לזה אני גם רוצה לזכות ולהיות בחופה של הבת שלי. יותר מזה אני לא צריך".
רוצים להישאר מעודכנים?
רוצים לקבל את כל הדיווחים וכל החדשות בזמן אמת?
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
