הוא צעיר בן 29, תושב ראשון לציון שסיים את שירותו בסיירת מובחרת, נרשם ללימודים במכללה מובילה, סיים תואר שני וכיום עובד בכתיבת עבודות לסטודנטים, מתכנן פרויקטים של עיצוב תעשייתי וגם מעצב גרפי. אבל את הכסף הוא מרוויח כנער ליווי בזמן ביקורים בחו"ל. בראיון ל"השקמה ראשון לציון", הוא מדגיש: "לא ירדתי לזנות" ומספר על החיים הקשים, תחושת הריקנות והחובות הכספיים.
רוצים להישאר מעודכנים? הורידו את האפליקציה שלנו
"הסיפור שלי התחיל לפני ארבע שנים כשהייתי במהלך לימודי התואר הראשון. נסעתי עם כמה חברים לחו"ל, לאמסטרדם. במועדון גייז אחד בחור מבוגר הזמין אותי למשקה ואחר כך זרמנו, למלון שלו", הוא מספר, "אחרי ששכבנו הוא שילם לי 150 יורו. אני לא יודע למה הוא עשה את זה. אני הגעתי מרצוני הפרטי. אבל לקחתי את הכסף כי מי לא אומר לא לכסף למרות שאני בדרך כלל נמשך לגברים יותר מבוגרים. יצאתי מהחדר והבנתי שזה היה הכסף הקל ביותר שהרווחתי אי פעם. למחרת אותו בחור דיבר איתי בווטסאפ ושאל אותי אם ארצה לפגוש גם את חבר שלו. אמרתי שאני מוכן וגם קבעתי סכום של מאתיים יורו. הבחור הכיר לי כמה לקוחות, וכך התחלתי להגיע פעם בחודש לאמסטרדם במהלך שנת לימודים".
למה לא לקחת "עבודות" בארץ?
"אנחנו מדינה קטנה. אני יכול בקלות לפתוח את הדלת ולגלות קרוב משפחה או מרצה שלי בטעות. בארץ משלמים הרבה פחות ויש עניין של סכנה להיתפס. הכרתי מישהו שתיאם תנוחות עם לקוח שלו בווטסאפ וגילה שזה שוטר. יש גם לקוחות שחושבים שהם מגיעים לעיסוי, משהו שאני בכלל לא יודע להעניק. פתחתי כרטיס באתר בינלאומי של נערי ליווי. הכרתי לקוחות וכאשר ראיתי שאני סוגר רשימה של מתעניינים נסעתי במיוחד. אני גם רואה עולם, נסעתי אפילו לאוסטרליה ועל הדרך מרוויח כסף".
כמה לקוחות יש לך ביום?
"בדרך כלל אני לוקח עד שלושה ביום. בממוצע אחד מתוך שלושה גומר מאד מהר , כך שבפועל, לרוב אני נמצא עם לא יותר משני אנשים באופן מלא. ברור שאני יכול לקחת יותר אבל לפעמים זו תחושה שהיא קשה. הרבה פעמים הריקנות אוכלת אותי מבפנים. אני יכול למצוא את עצמי מאד בודד במקומות כמו זלצבורג, ליברפול או אוסלו. מקומות שבחורף קר בהם מאד, ולי אין מה לחפש בהן מבחינת אמנות או היסטוריה. כך שאני נשאר במלון הרבה שעות, וממשיך את העבודות שיש לי בפוטושופ או בכתיבת עבודות לסטודנטים, או בשיווק אינטרנטי".
למה אתה עוסק בעבודות ה-"פשוטות" האלו אם יש לך הכנסה צדדית?
"אני מנסה להחזיק מעמד בכל החזיתות. אני לא אהיה נער ליווי לנצח. למדתי שני תארים, בשווי של למעלה ממאה אלף שקלים. זה לא סכום שבוגר תואר שני יכול להרוויח בעבודה מהתחום שלו, והריבית על המינוס גדלה. מצאתי דרך ביניים להרוויח את הכסף, ולהרשות לעצמי רמת חיים גבוהה. במקביל אני מנסה להתקדם בתחום העסקי. יש בתחום הזה הרבה ניצול. בשלוש השנים האחרונות מקבלים אותי לפרויקטים של עיצוב תעשייתי. מבטיחים לי ש-"בהתחלה צריך להסתפק בשכר נמוך ולעבוד קשה", אבל אחרי הפרויקט לוקחים סטודנט טרי אחר שמוכן לעבוד עבור רבע מהמחיר שמקובל בשוק רק בשביל להכניס פרויקטים כאלו לרזומה שלו. אני רוצה להתקדם בתחום, אבל עתיד עם יציבות כלכלית לא נראה באופק. כך שמצד אחד אני מתקדם כי חייבים, ומצד שני אני חייב להרוויח כסף. המטרה שלי היא להחזיר את החובות של התארים וגם ליהנות קצת מהשנים היפות שלי שאיבדתי במהלך הלימודים".
מה לגבי ניצול שאתה חווה כנער ליווי?
"אני לא רואה בעבודה שלי כנער ליווי סוג של ניצול. אני בוחר בזה, אני יכול לסרב ללקוחות. בתחום של עיצוב תעשייתי ומינהל נמצא הניצול האמיתי. במקומות האלו מנצלים את הנואשות שלי ושל אנשים צעירים שרוצים להתקדם בתחום. למנהל פרויקט אני לא יכול לסרב כשהוא דורש שאעבוד כל סוף השבוע על פרזנטציה שצריך להגיש ביום ראשון. היו תקופות שעבדתי בחברות גדולות במשך המון שעות בכלום כסף ואז נסעתי לסוף שבוע ארוך בפריז או בלונדון, להתרענן, ולעסוק בתחום שלי".
מה לגבי ההורים שלך?
"אף אחד מהמשפחה לא יודע ורק מעט מאד חברים מכירים את הסיפור שלי. יש הרבה דעות קדומות בנושא. אני רוצה בעתיד להכיר מישהו ולהקים משפחה, ברור שבעלי לעתיד יידע על המקצוע שלי כי אני לא מאמין לשקרים בזוגיות. הרבה גברים שמגיעים אליי, שנמצאים בקשר זוגי, מבקשים למצוא מפלט בגלל שהקשר הזוגי שלהם התבסס על שקרים מלכתחילה".
יש דברים שאתה לא מסכים להם?
"יש תנוחות שאני לא תמיד עושה. לפעמים יש אנשים שרוצים סשנים של סאדו שאני לא מוכן לבצע. אפילו אנשים שמזמינים אותי לשכב איתם כשבני הזוג או אפילו בנות הזוג צופים בהם. מצד שני יש דברים שאני מוכן לעשות ואנשים אחרים מסרבים בתוקף. אני מציע חווית "בן-זוג", למשך זמן מסוים אני אהבת חייו של הלקוח, מעריץ אותו, "נמרח עליו", מתכרבל איתו, נשאר איתו למשך סוף שבוע באיזו בקתת נופש, אנחנו מדברים המון. לפעמים לאנשים חסר החום, והמגע האנושי, השיחה, החיבוק. לא הרבה נערי ליווי מוכנים לעשות את זה, ואלו מפגשים שעולים הרבה מאד כסף".
אתה לא מפחד?
"כל הלקוחות שלי רשומים באתר שמתווך בין לקוחות לבין נערי ליווי. כך שיש עדות ותיעוד לכל מקרה. פעם הגעתי למכון הליווי היחידי לגברים בשוויץ. רק בשביל החוויה. אנשים שילמו מאה דולר בשביל עשר דקות לעשות מה שהם רוצים עם קבוצה של כמה עשרות אנשים באותו חדר. רובם מהגרים, חלקם מסוממים. אז פחדתי והרגשתי רע".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה היית אומר למישהו שרוצה להתחיל לעסוק בתחום?
"ברור שאני מזהיר לא להכנס פנימה אם זה מרגיש לכם רע ולא נעים. אם אתם לא נמשכים לגברים מבוגרים (רוב המוחלט של הלקוחות), אם אתם רגישים לריחות גוף. הכסף מאד מסנוור במקרה הזה. כשאני התחלתי אני חשבתי שלא אקח יותר מלקוח אחד בשבוע. זה יכול להרוג את הבן אדם מבפנים. אני מכיר לא מעט נערי ליווי שנמצאים במצב מאד קשה. גם בגלל סמים וגם בגלל הרגשה עצמית קשה".
"באופן אישי אני מסוגל לשלוט במיניות שלי. להפריד את עצמי ולשחק את המשחק. רוב האנשים לא מסוגלים להפריד בין המיניות שלהם לבין מה שהם עושים בפועל. יש גם הרבה חלקים פיזיים שצריך לשמור עליהם, גם מבחינת היגיינה, גם מבחינת משך זמן של תפקוד במיטה. לפעמים כשאני לוקח לעצמי נערי ליווי אני רואה את המבט האטום שלו וזה עושה לי רע".
אתה לוקח לעצמך נערי ליווי?
"ספר לא הולך להסתפר אצל ספר? שוטר שנתקל בשוד לא קורא למשטרה?".
