בדרך כלל התוכים שנראים מפעם לפעם מבעד מחלונות תושבי העיר ועל צמרות העצים הם מסוג "דררה" וצבעם ירוק בוהק ומהר מאוד אלו נעלמים עוד לפני שמספיקים לתפוס תמונה רגעית. במקרה של "דורה" תוכי מסוג דררה, שלפני כשנתיים וחצי נמצא כגוזל על ידי מפקח בעלי חיים, מוטי יפת מהשירות הווטרינרי העירוני, המצב אחר. דורה נתקע במעקה מרפסת של בניין מגורים לאחר ניסיונותיו לעוף כגוזל צעיר, וכבר בבדיקות הראשוניות של הגוזל, ד"ר תומר ניסימיאן הווטרינר העירוני ראה כי זה סובל מחבלות, אינו אוכל בכוחות עצמו ובכדי להצילו אסף אותו לביתו ומדי יום האכיל אותו בדייסה מיוחדת – והכינוי "דורה" אף הוענק לגוזל הצעיר על ידי בנו של ניסימיאן, איתמר.
"מהרגע הראשון הוא התרגל שאנחנו האבא והאמא שלו. הוא התרגל שאנחנו אלו שמאכילים אותו" מספר ניסימיאן, ומוסיף, "הייתה בעיה מוסרית להחזיר אותו לטבע בשל חשש שלא יתאקלם ומאז הוא נמצא אצלנו. במשך כל היום הוא יושב על הכתפיים של העובדים במקום וכמעט לא בתוך הכלוב שלו". דורה מצא את ביתו בשירות הווטרינרי, הוא עבר בדיקות דם לשלילת מחלות שיכולות לעבור לאדם וכן נמצא במהלך הבדיקות שהוא תוכי זכר.
רוצים להישאר מעודכנים?
לא מצליח לעוף, אבל מעורב בטיפול בילדים
למרות שדורה התחיל את חייו בצורה לא זוהרת ולא הצליח לעוף מעולם, בשנתיים האחרונות הוא שותף לפעילויות של המדריכים הצעירים במרכז הנוער בעיר, בעיקר באירועים שמשלבים בהם הסברה על בעלי חיים. רכזת גופי נוער בעירייה, כלנית וינשטיין אלפנדי, סיפרה, "התוכי הפך לסמל בקרב המדריכים. יש לו כשרון טבעי וחיבור לבני אדם", וניסימיאן מוסיף, "הוא ממש הקמע שלהם ואנחנו צריכים כל פעם מחדש להתווכח איתם כדי שיוחזר אלינו".
בשנה האחרונה "דורה" משולב בפעילויות בבית הספר לחינוך מיוחד "שקמים" באמצעותו מתבצע טיפול פרטני רגשי וזאת לאחר שהמורה במקום, זיווה שמרכזת את פינת החי גילתה את דורה, התוכי המיוחד מגיע למקום מדי שבוע בכל יום חמישי הפך לחלק מהנוף, ובפעם האחרונה בכדי שהתלמידים לא יפספסו את הביקור המעצים – התוכי אף זכה למונית "ספיישל" לבית הספר לאחר שהסידור הקבוע לא התאפשר. ככל הנראה צירופי המקרים בחיים הם אלו שיכולים לגרום אפילו לתוכי להיות חברו הטוב של האדם.
