בית משפט המחוזי מרכז-לוד גזר שש שנות מאסר על נאשם בתקיפה בסניף רשת מזון בראשון לציון. ביוני 2016 נכנס הנאשם למחסן חנות המרכול בראשון לציון והכה עובד ניקיון ששהה במקום באמצעות מברגה וגרם לו לחבלות קלות. לאחר מכן המשיך לקומת משרדי החנות, שם שהה סגן מנהל החנות. התוקף הפעיל את המברגה ופגע בעינו השמאלית. סגן המנהל ניסה להימלט תוך שהוא מטפס על התקרה האקוסטית שקרסה תחתיו. התוקף הצית ניירות שהיו על השולחן וניסה לחסום את הדלת בעזרת השולחן.
לאחר הימלטותו של סגן המנהל מהמקום הגיעו כוחות משטרה ומכבי אשר עצרו את התוקף וכיבו את האש.
כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לסגן המנהל חתך בראשו, חבלה חודרת סמוך לעין שמאל ושברים מרוסקים ברצפת העין. כמו כן נאלץ לעבור ניתוח בהרדמה כללית לצורך שחזור דרכי הדמעות. במהלך הניתוח נצפו קרעים על העפעף העליון החודרים את כל עובי העפעף, עם קרע בדרכי הדמעות וכן קרע בלחמית.
"לא מעורער בנפשו"
הנשאם אושפז במחלקה סגורה לאחר שבוע מיום מעצרו, עבר בדיקות קליניות והסתכלות. מהמידע שמסר הנאשם לפסיכיאטרית עולה כי השתמש בעבר בחשיש וגראס, וכי הוא שותה אלכוהול מגיל ההתבגרות. בשנים האחרונות הגביר את צריכת האלכוהול, ומסוגל לשתות בקבוק קוניאק במשך יממה ובנוסף בירות. מספר פעמים בחייו השתכר עד כדי כך שלא היה מסוגל לעמוד על רגליו, ולמחרת לא זכר מה קרה ביום שלפני כן.
רוצים להישאר מעודכנים?
מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי הנאשם לא סבל ואינו סובל ממחלת נפש, ומעשיו באירוע לא נבעו ממצב פסיכוטי כתוצאה ממחלת נפש. שימושו ארוך הטווח באלכוהול היה בשליטה, כאשר הוא שתה לאחר שעות העבודה והמשיך לתפקד בצורה סבירה. עבד במשך שנים כנהג משאית ולא נמצא נוהג בשכרות.
צלקות נפשיות וחרדות
סגן המנהל טען במשפט כי היה משוכנע שעינו יצאה ממקומה, ועד לעת הזו סובל מחרדות. הוא התקשה לחזור לעבודה על רקע החרדות ובהמשך פוטר.
אמו של התוקף, שעלתה לארץ מארמניה בשנת 1996, העידה שהמקרה הוא יוצא דופן וכל המשפחה בהלם, וכנראה ששתיית אלכוהול היא ההסבר להתנהגותו החריגה. אימו של הנאשם התנצלה על מעשי בנה בפני המתלונן ומשפחתו וכן ביקשה את רחמי בית-המשפט על-מנת שבנה לא ייכנס "לבור עמוק יותר".
עורכת דינו של הנאשם, שלומציון גבאי-מנדלמן טענה כי: "מדובר באדם בן 37 ללא עבר פלילי ובלי רקע קודם של אלימות נכנס למקום שאינו מכיר, בלי תכנון מוקדם ובלי היכרות מוקדמת, ופוגע בשני אנשים, כשקדמה לכך שתיית אלכוהול. לטענתה, על בסיס הראיות שהוגשו בהסכמה וחוות-דעת מומחה ההגנה עתרה לקבוע, כי הנאשם הגיע למצב פסיכוטי על רקע הרעלת אלכוהול, המבסס כי פעל בקרבה לסייג לאחריות הפלילית.
כשהנאשם צפה בהקלטת מצלמות האבטחה טען כי הוא מזהה את עצמו אך אינו זוכר או מאמין שיש ביכולתו לפגוע כך באדם. עם זאת, הוא מודה במעשיו ומבין שעליו לשלם מחיר בגין ביצועם.
השופטת דנה מרשק מרום כתבה לבסוף בגזר הדין כי: "אחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים והעושה, תוך שמירת יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת". השופטת גזרה על זילברשטיין שש שנות מאסר בפועל, אשר יימנו מיום מעצרו: 26.6.16. בנוסף לכך שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחררו. כמו כן גזרה השופטת פיצוי בסך 40,000 לסגן המנהל שנפגע באורח בינוני ו-7500 שקלים לעובד הניקיון שנפצע באורח שטחי".
