טלי שפיגלר, מורה להיסטוריה ולספרות כבר 31 שנה, תמיד הרגישה קרובה לשואה ולא הבינה מדוע. עוד בילדותה היא נמשכה לנושא, אבל רק לפני קצת יותר מעשור היא גילתה מה הסיבה שגורמת לה כבר כל כך הרבה שנים לפעול למען הנגשת נתח ההיסטוריה האפל הזה של העם היהודי לבני נוער, ולהנחיל את זיכרון השואה באמצעות פעילויות שונות.
בעיר שבה גדלה, אילת, הקימה שפיגלר מרכז להוראת השואה בשם "יד מדבר" וזכתה בפרסי חינוך רבים, בין השאר מיד ושם, וגם בראשון לציון שאליה עברה לפני ארבע שנים היא המשיכה בפעילותה. בעברה היתה אחראית פרויקט שואה בתיכוניים, כשמתוקף תפקידה הכינה נוער למשלחות לפולין ויצאה יחד איתם למסע הטעון, ולמרות שעברה עמם מסעות רבים, את המסע הראשון שלה היא לעולם לא תשכח.
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
"לפני 11 שנים נחשפתי לעובדה שאני דור שני לשואה כשחזרתי מהמסע הראשון שלי לפולין בבית הספר", מספרת שפיגלר ל"השקמה ראשון לציון", "בטקס הדלקת המשואות הארצי של יום השואה התקשרה אלי אמי ואמרה לי שהאשה שמדליקת את המשואה בטלוויזיה היא ממחנה ריכוז ג'אדו שבלוב ושהיא היתה איתה באותו חדר. נדהמתי, כי אצלנו בבית לא דיברו על השואה, ועד לרגע זה לא ידעתי שאני בת לניצולי שואה".
לא ניחשת מעולם?
"במחשבה לאחור כן היו סימנים – הייתי תמיד חייבת לסיים את האוכל, ללבוש חם, לא משנה מתי אצא, ותמיד שיהיה לי כסף בכיס לכל תרחיש, אבל בעיניים של ילדה זאת היתה נראית לי דאגה רגילה".
רוצים להישאר מעודכנים?
שפיגלר מספרת שהיא גדלה בבית ציוני שמושתת על אהבת ארץ ישראל, ואילו כל מה שפקד בעבר את משפחתה נשאר בגולה. אביה עלה מרומניה עם אמו באוניית מעפילים, ולימים גילתה שכל משפחתו נספתה בשואה. אמה עלתה מלוב עם קום המדינה ועברה אף היא את השואה בצפון אפריקה, ומשום שבזמן נעוריה של שפיגלר לא דיברו ולימדו על שואת יהודי צפון אפריקה וגם בבית לא היה שיח בנושא, עד גיל מאוחר שפיגלר לא ידעה דבר.
"אבי היה קצין בצה"ל", היא מספרת, "מיד לאחר שעלה לארץ עם שחרור מחנה מעצר קפריסין הוא התגייס לצבא ולימים ביקש גם ממני ומאחותי להיות קצינות. בעיניים של היום אני מבינה שזה אחד הניצחונות שלו על רצח משפחתו וניצחון העם היהודי על הנאצים".
רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בראשון לציון?
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "השקמה ראשון לציון" באייפון
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של השקמה ראשון לציון כאן והיו הראשונים לדעת
כשהיתה בת 16 מצאה שפיגלר בספרייה העירונית ספר ששינה את חייה, "מאה ילדים שלי" מאת לנה קיכלר זילברמן, שהוביל אותה לקרוא בשקיקה ספרות בנושא. באותו ספר מכונן, לנה הצילה מאה ילדים אחרי השואה, בנתה להם בית וריפאה אותם נפשית ופיזית. מאותו רגע ידעה שפיגלר שני דברים: הראשון, שהיא תעסוק בנושא השואה, והשני – שתהיה מורה כמו בשיטה של לנה. "'אם יש לך ילד קשה, נהג בוא ביד רכה', היתה משנתה החינוכית של לנה וגם שלי עד היום", היא מספרת.
תלמידיה מעידים עליה שהיא כמו אמא שנייה או חברה, ובמגירתה עשרות מכתבים של נוער שהכינה למשלחות. "שלוש שנים הייתי מדריכת המורים להיסטוריה בתיכונים בעיר, ובכל תיכון כאן נחשפו התלמידים לניצול שואה והגיעו ליד ושם. אז נכון לעכשיו, בני הנוער כן ראו ניצול שואה, אבל מה יקרה בעוד חמש שנים? זה כנראה ילך ויפחת מכורח המציאות".
לדבריה, "עצם המהות שלי בעולם, השליחות שלי וקיומי הוא ניצחון על הנאצים. אבי לצערי לא הספיק לספר לי על החיים בשואה, על הסבל ועל הייסורים, אבל אני כאן, מלמדת ומספרת את הסיפור של אותם היהודים, כדי שלא ישכחו ולא יישכחו".
