שלומית יסכה, אמא לשני ילדים קטנים וגרושה טרייה, בת 30, עברה הרבה גלגולים ומלחמות בחייה – חיפוש עצמי שהביא אותה אל הקצה, כניסה לכת הירושלמית "נשות השאלים" המכונה "נשות הטאליבן", ניסיון לחתנה בנישואי בזק במסגרת הכת עם בחור שפגשה לשעה, נישואים עם גבר שבחרה ואהבה, פתיחת עסק שקרס, מות אמה, גירושין, חובות ועיקולים. ואם לא די בכל אלה, בקרוב מתכננים לפנות את יסכה מביתה, ורגע לפני שהיא נזרקת לרחוב יחד עם ילדיה, בני שלוש וחמש, כמוצא אחרון היא פתחה פרויקט מימון המונים באמצעות הדסטארט, במטרה לבקש סיוע כספי מאנשים שאכפת להם כדי שתוכל להתחיל מחדש.
"לתת לילדים שלי בית"
יום המשפחה חל היום (שלישי), והבית שמהווה קרקע יציבה מקבל משמעות חזקה יותר. "ניצחתי בהרבה מלחמות וקרבות" מספרת יסכה, "אבל הקרב על הבית הוא הקשה מכולם, במיוחד לאור העובדה שיש לי שני ילדים. כל החיים חיפשתי בית, והמעט שנותר לי הוא דירת חדר מתפוררת מעמידר שאני והילדים גרים בה. עכשיו גם את זה רוצים לקחת לי".
לפני כשבוע יצאה שלומית בהדסטארט המלווה בסרטון שמספר את מסע חייה, ובו היא מבקשת את עזרת הציבור על סך 130 אלף שקל לשם כיסוי חובותיה ובניית עתיד לה ולילדיה. "חיפשתי את עצמי בעולם כדי לברוח מחוסר היציבות של הבית", היא מספרת ל"השקמה ראשון לציון", "בגיל העשרה התחלתי להתחזק מבחינה דתית דרך ההרצאות של הרב אמנון יצחק – התיאורים שלו על הגיהנום ומה יקרה לנו אחרי 120 היו מפחידים".
"כשסיימתי את התיכון חיפשתי מדרשייה שזה מקום שמיועד לבנות שרוצות להתחזק מבחינה רוחנית", היא ממשיכה, "הגעתי למדרשייה בירושלים, ובאחד מערבי שישי, אחת הבנות הזמינה אותי לרב בסביבה. היא אמרה שהוא מעניין ושכדאי לי ללכת. הפגישה הראשונה איתו היתה מהפנטת – הוא ענה לי על כל התשובות, ונשאבתי למקום הזה שלרגע הרגיש בית. אבא זה דבר שהיה חסר לי כילדה. מהר מאוד הוא התחיל להשתלט לי ולעוד כמה בנות על המוח ועל החיים, אמר לנו מה מותר ומה אסור, ובשלב מסוים עברנו להתגורר יחד קומה מעל קומה. שם כבר הבנתי שאני שבויה בתוך כת. כל דבר עבר דרכו. לחלק מהבנות הוא התייחס יותר יפה וכמובן היתה את המועדפת. הוא אסר עלינו להתחתן וכולן היו שבויות שלו".
רוצים להישאר מעודכנים?
יד הגורל כיוונה את יסכה שתפגוש במקרה אשה שהאירה את עיניה על מערכת היחסים החולה עם הרב, אלא שאז היא העבירה אותה למחנה שלה, "כת השאלים" של נשים המתכסות כולל כיסוי הפנים, ולובשות שכבות של בגדים מטעמי צניעות. לאחר זמן ממושך במקום הציעו לה להתחתן באמצעות שידוך בפגישה שארכה שעה בדיוק.
"הבחור היה נחמד", היא מספרת, "אבל נלחצתי. רציתי להכיר אותו עוד. בסופו של דבר, לאחר האירוסין, קיבלתי רגליים קרות וברחתי משם. לאט-לאט שיקמתי את החיים שלי ופגשתי את אב ילדי, התחתנתי, נולדו לי שני ילדים ופתחתי עסק לבגדי נשים דתיות בצו האופנה האחרון. הייתי בטוחה שהחיים שלי על המסלול אחרי כל כך הרבה שנים של טלטלות, הייתי בטוחה שזה הרגע שלי, אבל העסק לצערי לא צלח ונקלעתי לחובות כספיים. הדברים לא היו כפי שציפיתי, ושוב הכל התפרק. אמי, שהיתה אשה חולה, נפטרה, היחסים עם בן זוגי עלו על שרטון והתגרשנו, והחובות תפחו ותפחו. השיא קרה בשבוע שעבר כשקיבלתי מכתב מעמידר לפנות את דירת החדר שאמי התגוררה בה, וכעת אני שם עם הילדים. הבנק עיקל לי את החשבונות ואני מרגישה שהכל סוגר עלי".
בסיוע הציבור, מקווה יסכה, תוכל לפתוח דף חדש. "אני עושה את זה כדי להתחיל מהתחלה", היא מסבירה, "כדי לתת לילדים שלי בית, לתת לי את הבית שחיפשתי כל השנים. אשמח אם יתרמו לי".
