פתיחת שנת לימודים מרגשת ומיוחדת: מירל ואגם הן שתי נערות שביום בהיר אחד קיבלו בשורה קשה לעיכול – אתן חולות בלוקמיה (סרטן הדם). בעזרת משפחות אוהבות ותומכות, טיפול רפואי מצוין ומסור ובנות שרות שמתנדבות בעמותת "רחשי לב", השתיים התאוששו. השבוע הן חזרו לספסל הלימודים.
חייה של מירל בן משה מרמלה, שתהיה בת 17 בחודש דצמבר הקרוב, תלמידת כיתה י"ב בתיכון עמל א' ברמלה, השתנו לפני כשנה ושלושה חודשים. "לפתע התחלתי להרגיש לא טוב ולא הצלחתי לתפקד כמו שהייתי רגילה", סיפרה מירל השבוע. "לאחר מספר ימים שבהם המצב לא השתפר קיבלתי התקף קוצר נשימה והרגשתי שאני עומדת להתעלף. נסענו למיון בבית חולים אסף הרופא, עברתי בדיקות דם והתברר שהמדדים של מערכת החיסון ממש לא טובים. עשיתי עוד הרבה בדיקות והמצב התדרדר מיום ליום והרופאים לא ידעו מה לעשות. לאחר כמה ימים היפנו אותנו לשיבא ושם עברתי בדיקת מח עצם והרופאים אמרו שיש לי תאים סרטניים בדם".
מירל בן משה, צילום באדיבות רחשי לב
מירל מספרת על תחושותיה לנוכח הבשורה המרה שקיבלה: "לא האמנתי, אולי מתוך הכחשה או להגיד שאני לא מאמינה. אמא שלי התחילה לבכות מולי ולא ממש הבנתי מה קורה סביבי. אמרתי להם אוקיי, מה עושים מפה. אמרו לי שהשיער שלי ינשור וזה היה מבחינתי קשה כי השיער שלי היה מקור הביטחון שלי. אמרו לי שאני יכולה לשמור את השיער ועשיתי פאה מהשיער שלי. הרגשתי ככה יותר שלמה עם עצמי, לדעת שלפחות זה נשאר לי מהמחלה הזאת".
מירל נכנסה לשגרת טיפולים כימותרפיים כדי למגר את המחלה לחלוטין. הרופאים הודיעו לה ולמשפחתה שהיא זקוקה להשתלת מח עצם. למזלה אחיה נמצא מתאים והוא זה שתרם לה. "הוא יצא מהצבא ותרם לי מח עצם בדיוק ביום ההולדת 19 שלו שזה היה מאוד סמלי", אומרת מירל בהתרגשות. "ההשתלה עברה בהצלחה והייתה לנו הקלה עצומה".
מירל בן משה עם מתנדבות העמותה, צילום באדיבות רחשי לב
מה מצבך כיום?
"בעיקרון החלמתי ואני נמצאת בבדיקות תקופתיות. אבל גם היום, שמונה חודשים אחרי ההשתלה, אני לא יכולה להגיד שחזרתי לשגרה מלאה כי כל דבר קטן גורם לי לדאוג שזה קשור למחלה".
שנת הלימודים של מירל בכיתה י"א נפגעה משמעותית אבל תכף תבינו כמה הגיבורה הזו לא ויתרה לעצמה: "ביום של ההשתלה עשיתי מבחן בגרות בבוקר כי לא רציתי לדחות הכל לכיתה י"ב, שלא יהיה לי לחץ", מספר מירל. "השנה אני עולה ל-י"ב בתיכון עמל א' ברמלה ויש לי פער עצום בחומר, אבל בית הספר עוזר לי ותומך בי מאוד. אנחנו כרגע בחופשה באילת כי המשפחה רצתה לשמח אותי אז אני אתחיל את הלימודים רק ביום ראשון הקרוב. אני ממש מחכה ומתרגשת לחזור ללימודים באופן סדיר".
מירל מספרת על העזרה והתמיכה של בנות עמותת "רחשי לב": "בתחילת המחלה לא רציתי לראות אף אחד כדי לחסוך את זה מאנשים. הבנות בעמותה הן בערך בגילי ובאו אליי עם חיוך וידעו להגיד את המילה הטובה והנכונה וממש הפכו לחברות שלי. הרגשתי שייכת ולא צריכה להתבייש בעצמי. הרגשתי בנוח גם להיות לידן עם קרחת. לא היה אכפת לי כי ידעתי שתמיד הן יהיו שם בשבילי. אין לי מילים איך להודות להן, רק לומר שזכיתי".
מירל, אלו עצות את יכולה לתת לנער או נערה שמתגלה אצלם מחלת הסרטן?
"להיאחז בדברים הקטנים ולהאמין שהכל לטובה. להאמין שיהיה טוב בסופו של דבר. אני חשבתי על הסוף של הטיפולים ותהליך ההשתלה. הבשורה שההשתלה עברה בהצלחה הייתה הכי טובה שקיבלתי בחיים. צריך רק לחשוב טוב ויהיה טוב".
אגם אלגזי, צילום באדיבות רחשי לב
"היא ילדה חכמה, חיפשה באינטרנט והבינה"
החיים של אגם אלגזי, בת 12 וחצי מראשון לציון ושלבני משפחתה, השתנו בעקבות הבשורה שקיבלו לפני כמעט שנה. "זה קרה בערב חג שני של סוכות שעבר", מספרת האם ספיר. "אגם לא הרגישה טוב ולקחתי אותה לרופא ומשם היפנו אותנו למיון. לאחר בדיקות שעברה בשיבא קיבלנו את הבשורה כי היא חולת לוקמיה".
איך אגם ואתם קיבלתם את הבשורה?
"הרגשתי אז שחרב עליי עולמי. לאגם סיפרתי שיש לה לוקמיה בלי להגיד לה שזה סרטן אבל היא ילדה חכמה, חיפשה באינטרנט והבינה שזה סרטן. היא שאלה אותי אם זה סרטן אז אמרתי לה שכן אבל שזה סרטן טוב. היה המון בכי ותסכול, גם על עניין נשירת השיער הצפויה. היא עברה טיפולים כימותרפיים במשך שבעה חודשים שרק מדי פעם היינו יוצאים למספר ימים בבית ושוב חוזרים לבית החולים. היא עברה את זה כמו גדולה והחלימה מהמחלה".
איך המחלה השפיעה עליה ושינתה אותה?
"היא התבגרה מאוד בזכות המחלה. היא הייתה ילדה סגורה ומופנמת והיום היא ילדה פתוחה, שמחה ומשתפת. היא התחילה השבוע לימודים בבית ספר חדש, בחטיבת הביניים בן יהודה בנס ציונה ולאט לאט היא מתאקלמת. היה לה קצת קשה בהתחלה אבל היא מסתדרת וזאת בזכות ההכנה לחיים שקיבלה בתקופת המחלה. המחלה פגעה בה מאוד בלימודים והיא למעשה הפסידה כמעט את כל כיתה ו' והשלימה את החומר בקיץ האחרון".
ספרי על התמיכה של בנות עמותת "רחשי הלב".
"מדובר בבנות מדהימות שעושות הכל מנתינה גדולה מכל הלב. אני זוקפת לזכותן 80 אחוז מההחלמה של אגם ביחד עם הטיפולים כמובן. הן העבירו איתה שעות של משחקים, שיחות ופינוקים. העמותה הזאת הבריאה לי את הילדה. לפני שבועיים חגגנו לה בת מצווה במסיבת הודיה גדולה ובנות העמותה הגיעו כמובן, כמו גם אחיות מהמחלקה בבית חולים. הן ממש נכנסו לנו לב".
אלו עצות את יכולה לתת למשפחות שצריכות לעבור את התהליך המורכב הזה?
"לא להראות ליד הילדים שאנחנו חלשים ולהיות כל הזמן באמונה ובשמחה ועם המון אנרגיות טובות. לחשוב טוב ויהיה טוב".
אגם מסכמת ומסתכלת קדימה באופטימיות: "ההחלמה הייתה מורכבת אבל להיות עם הבנות המתנדבות מהעמותה זה היה ממש כיף וגם עם צוות האחיות. הטיפולים לא היו נעימים וההחלמה לא הכי נעימה, אבל עכשיו התחלתי את השנה בחטיבת הביניים בן יהודה בנס ציונה וממש כיף לי כי הכרתי שם חברים חדשים".
רוצים להישאר מעודכנים?
"רגעים שבהם הלב מתמלא"
עמותת "רחשי לב”, שהוקמה בשנת 1989, מלווה ילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם ומטפלת מדי שנה בכ-400 ילדים חולי סרטן. ההדגשים הינם חברתיים, חינוכיים ופסיכולוגיים, מתוך מטרה לסייע למשפחות בהתמודדות עם המחלה. העמותה מקיימת פעילויות למען ילדים חולי סרטן בכל רחבי הארץ, ומפעילה מתנדבים בבתי הילדים.
העמותה חרטה על דגלה ללוות יד ביד ילדים חולי סרטן ומשפחותיהם בהתמודדות הקשה, לכוון, לייעץ, לתמוך נפשית, פיזית וכלכלית ולהעניק להם כוחות ותקווה בדרך להחלמה, אבל רואה גם בדיוק ברגע הזה את השיא של שליחותה: ללוות את הילדים לא רק בשעות הקשות, אלא גם ברגעי האור – כשדלת הכיתה נפתחת והם חוזרים להיות פשוט ילדים, תלמידים, חברים.
מנכ"ל עמותת רחשי לב, שימי גשייד, עם הילד יותם ברנד, בפעילות של העמותה עם ילדים ובני משפחות, צילום דניאל אדרי
בעמותה מציינים כי לאחר שנה של טיפולים מתישים, אינספור לילות בבתי חולים ובדיקות שלא נגמרות – עשרות ילדים חולי סרטן שעמותת "רחשי לב" ליוותה, פתחו השבוע את שנת הלימודים לצד חבריהם לכיתה. עבורם, זהו רגע שמסמל חזרה לשגרה, ניצחון קטן בתוך מאבק יומיומי, והוכחה לכוחות אדירים של תקווה, משפחה וקהילה.
שימי גשייד, מנכ”ל עמותת "רחשי לב": "יש רגעים שבהם הלב מתמלא. לראות ילד שבילה את שנת הלימודים האחרונה במחלקה, ופותח את שנת הלימודים הנוכחית עם ילקוט ועם חיוך בכיתה – זה הרגע שבו אנחנו יודעים שכל התמיכה, כל הליווי, כל האמונה – היו שווים. כי לצד המאבק על הבריאות, אנחנו נאבקים כדי שהילדים יוכלו לחוות ילדות מלאה ושגרתית ככל הניתן, עם המון אופטימיות שמחה ותקווה".
תגובות