מאז שהפכתי לאימא, התחלתי לאהוב לערוך קניות. זה הפך אצלי לסוג של בילוי. אחרי שאני מכינה רשימה של כל המצרכים והפריטים שחסרים בבית לי ולבנותיי, אני יוצאת "לשטח" לפעמים לבד, לפעמים יחד איתן, ואנחנו אף פעם לא מחמיצות את המבצעים השווים. יחד עם זאת, כצרכנית מפוכחת אני בוחרת היטב את הרשת ממנה אני קונה, ודואגת לכך שהיא תענה על הקריטריונים המהותיים בעיניי.
הריבוע הקדוש שלי הוא איכות וטריות המזון, אפשרות בחירה מתוך היצע מספיק מגוון, שירות איכותי ומחיר הוגן. אני לא מאלה שנוהרים רק אחרי מי שמבטיח את המחיר הזול ביותר, משום שאני מאמינה שלעיתים אנו משלמים מחיר נסתר מן העין על ה"זול ביותר". חשוב לי שהמזון שאני מניחה על שולחננו וייכנס לגוף שלנו, יהיה איכותי וטרי, ואין פשרות אצלי בעניין הזה. תקראו לי קפדנית או נודניקית, אני נמנית עם אלו שקוראים גם את האותיות הקטנות.
בימים אלה, לפני חג הפסח, כל הטוב הזה מתעצם: יותר מגוון, יותר מבצעים, יותר אפשרויות לכל סוגי המוצרים, כולל טריים, שמבטיחים ארוחת חג איכותית ללא פשרות. ההיצע והמגוון עולה על כל דמיון, רק לבחור, כל אחד וההעדפה שלו על פי המטבח הביתי. ואת כל זה אני מוצאת ב"חצי חינם" על ידי שורה של מבצעים, אטרקטיביים במיוחד, שאי אפשר לסרב להם. בעיקר לפני החג, בולטים המבצעים בכל המחלקות ולכל המוצרים, ולא רק בתחום האוכל.
כבר בפעם הראשונה שנכנסתי לרשת "חצי חינם", אפשר לומר שהסתחררתי מהשפע והמגוון שנגלה לעיניי, ומהאופן האסתטי בו הוא הוגש לי. המוצרים מסודרים על המדף כמו חיילים בריטים בארמון בקינגהאם, החללים נקיים למשעי והתאורה רכה. כל המכלול הזה מייצר גם אווירה רגועה ונעימה, מאפיין די נדיר בסניף גדול של רשת. לפעמים, אני צריכה להזכיר לעצמי שאני נמצאת בחולון. אין ספק: לא פוגשים בכל יום רשת מקומית עם סטנדרטיים אירופאיים, וזו מבחינתי כבר הזמנה לבילוי. כשאני נכנסת לסניף, אני מתרגשת כמו בהתחלה של מסע. אני אוהבת לשוטט בין השורות הארוכות של המוצרים ולגלות מוצרים חדשים על המדף. המגוון העצום שאני פוגשת ב"חצי חינם", מזכיר לי בכל פעם מחדש להודות על כך שאני חיה בחברת השפע, ושיש לי כל כך הרבה אפשרויות בחירה.
רוצים להישאר מעודכנים?
מה שבמיוחד הקסים אותי בשלל ההיצע ב"חצי חינם" הוא האדפטיביות שלו לקהלים רבים ולצרכים משתנים. כמה מחברותיי הן אימהות לילדים עם צליאק, שחיפשו בנרות חנויות שמוכרות מוצרי מזון ללא גלוטן. המלצתי להן להגיע ל"חצי חינם", שם הן יוכלו למצוא טור שלם של מוצרים ללא גלוטן. בנוסף, יש גם שפע של מוצרים אורגניים שבחלקם אני מגוונת את התפריט שלנו, מוצרי מזון ללא סוכר וללא לקטוז.
אני מאוד אוהבת אוכל ביתי, ומשתדלת לבשל בכל הזדמנות לי ולבנותיי. אבל יש תקופות של עומסים, וזה מבורך, שיש לי אפשרות לרכוש אוכל ביתי מוכן וטעים. בסניף החולוני אפשר למצוא 200 מנות, מהמטבח הסיני ועד הבוכרי והפרסי, גם בשריות וגם צמחוניות. זה נותן לי מענה גם בתקופות של חגים כמו פסח, כאשר אני מתארחת או מארחת, ולא תמיד מוצאת את הזמן לבשל.
אבל בפסח הקרוב אני מתכננת לבשל, ולהזמין את המשפחה לארוחת החג. חשוב לי ששולחן החג יהיה אסתטי ומרשים, שהמזון יהיה טרי וכמובן טעים. מה שאומר שיהיו ביקורים רבים שלי בסניף לקראת החג. מי שהולך לככב על שולחן החג הוא דג סלמון טרי, חומר גלם חשוב בארוחה. אני מאוד זהירה כשאני קונה דגים טריים וקפואים, אבל מאז שהגעתי ל"חצי חינם" וראיתי במו עיניי את הטריות הניכרת של דגי הסלמון וגם למדתי בהמשך שהם אכן מגיעים מדי יום מנורווגיה, הוא הפך להיות אורח קבוע בתפריט שלנו.
אנחנו מאוד אוהבות גם ירקות ופירות, וכשאני ממלאת את המקרר – חשוב לי מאוד להכניס פירות וירקות טריים, כאלה שיחזיקו מעמד לכל השבוע ולא יירקבו אחרי יומיים. מאוד נוח שבמתחם של "חצי חינם" יש גם חנות גדולה של פירות וירקות, ולפעמים אני מגיעה רק אליה. אני אוהבת את הגבעות בהן מסודרים הפירות והירקות, את השפע הרב ואת הניראות שלהם כאילו הגיעו זה עתה מהשדה ישירות לסל שלי. אני מנסה מדי פעם זנים שונים של ירקות, כדי להיפתח לטעמים חדשים, ואת המבחר הזה אני מוצאת בעיקר ב"חצי חינם".
ההיצע הרחב של מוצרי המזון שקיים בסניף הוא סוג של גן עדן, והתגשמות חלומם של כל הבשלנים, כי הוא מאפשר לי לייצר וריאציות שונות למאכלי החג ובכלל – לארוחות מיוחדות. מטרים ארוכים של מקררים מציעים כל טוב של מיני גבינות, מעדנים ויוגורטים. האזור הצבעוני של התבלינים, שמזכיר לי תמיד שווקים ייחודיים, הוא ממש חגיגה לעיניים ולאף, כאילו תבליני כל העולם התכנסו יחד. שלל הצבעים של הזיתים, והמינים השונים של הפיצוחים הם הנאה צרופה.
משום שאני מגיעה לקניות עם תינוקת וילדה קטנה, אני מלאת הערכה לכך שיש שפע של מקומות חנייה, ותמיד נמצא מקום חנייה בשבילי גם בחלקה המקורה. כך, אפשר לצאת ולהיכנס למכונית גם כשתנאי מזג האוויר פחות נוחים. אני מעמיסה את הקטנה על העגלה (המותאמת לתינוקות!) ומתחילה את מסע הקניות שלי.
חשש שמשותף לי ולישראלים רבים הוא התור הארוך שבו נצטרך לעמוד. כשהבנות מצטרפות אליי לקניות, אז המשימה הזו בכלל הופכת להיות מאתגרת, בעיקר כשפס הקול הרפטטיבי הופך להיות "משעמם לי". כשאני מגיעה ל"חצי חינם", אני תמיד יודעת שאין לי ממה לחשוש. ריבוי עמדות הקופות מבטיח לי תמיד כי זמן העמידה בתור יהיה יחסית קצר, בכל שעה ביום. לא פעם, כשהגעתי בשעות הבוקר, לא חיכיתי ולו שנייה אחת בתור. הקופאיות שירותיות וחייכניות, ומשעשעות את הקטנה שלי בזמן שאני מעמיסה את המוצרים על המסוע. בכלל, שמתי לב שעובדי הרשת נעימים ומאוד שירותיים, ואהבתי את העובדה שיש עובדים מבוגרים המועסקים במחלקות השונות ולמרות גילם המבוגר, משתייכים למעגל התעסוקה, ושהאייג'יזם שבו לוקות לא מעט חברות, פסח על "חצי חינם".
עם הזמן, למדתי שביקור ב"חצי חינם" מהווה בילוי לא רק לי, אלא גם ללא מעט חבורות שמתכנסות לפרלמנט בקפיטריה. אחרי שעה וחצי או שעתיים של קניות, אין כמו לסיים את הבילוי בארוחת ערב משפחתית עם משולש פיצה או סלט בקפיטריה, ולחזור הביתה עם כל השלל. עד הפעם הבאה.
