בגיל 33 השף דוד גדג' מראשון לציון מסתכל בסיפוק על הרזומה שלו במטבח. גדג', המשמש כשף באולם האירועים גאיה שבנס ציונה, אוחז בתואר השף הצעיר בישראל שבו זכה לפני שש שנים, כשהיה בן 27. מגיל 14 הוא מאחורי הסירים, אז החליט לצאת ולעבוד.
"האמת שבאתי מבית שלא היה חסר בו כלום אבל לא נולדתי להורים מיליונרים", הוא מספר, "חיפשתי עבודה שיהיה לי כסף להתגלגל איתו לבילויים, בגיל 14 התחלתי לעבוד באולם ארועים שנקרא 'בין הכרמים' ולמעשה התחלתי את הכי מלמטה".
כשגדג' מדבר על "הכי מלמטה" הוא מתכוון לכך שעשה כמעט את כל העבודות במטבח: "לפרקים הייתי שוטף כלים, מלצר ומנהל אירועים ובגדול הייתי טבח בלי הכשרה ותואר. עבדתי שם במשך כמה שנים. למרות שבפועל הייתי טבח, הייתי סוג של סו שף, כולם מסביב ידעו שאני יכול לעשות את העבודה אבל היה להם נוח שאני בכלל שוטף כלים".
אחרי ארבע שנים הוא התגייס לצבא והמשיך לעבוד במקביל במטבחים. "הייתי בבסיס שבו יצאתי מדי יום הביתה", הוא אומר, "אהבתי את העבודה הזו ולכן ויתרתי על הכל בחיים בשביל העבודה, לקחתי מכולם את המשמרות של שבת וחג כדי שאני יוכל לעבוד בימי חול באולם האירועים, כשהשתחררתי ב-2007 חזרתי לעבוד באולם ושנתיים אחרי זה קיבלתי משחר כחלון, הבעלים של אולם האירועים הצעה מהחלומות שתכליתה לעבוד באולם כטבח מן המניין, ובמקביל ללכת ללמוד טבחות על חשבונו. כמובן שלקחתי את ההצעה".
"במשך, בגיל 27, נרשמתי ללימודי הסמכה לתואר שף מטעם המדינה", הוא ממשיך, "הלימודים כללו לימודי שף סוג 5 במקביל לעבודה ולחיי המשפחה. כל בוקר התעוררתי בשעה חמש ועבדתי עד השעה 12 בלילה. ובמקביל שילבתי לימודי ערב בחיפה. זו הייתה תקופה קשה של שנתיים שבהן למדתי שלוש פעמים בשבוע".
באמצע למרות שהקדיש את כולו למטבח הספיק גדג' להתחתן לפני שמונה שנים, ולהפוך לאב לארבעה ילדים (בני 8, 6, 4 ושנתיים). "אני מאוד מקפיד להיות עם הילדים", הוא אומר, "סדר היום שלי מתחיל מוקדם מאוד בבוקר, אני מגיע לאולם הארועים עובד ובודק שהכל מתקתק ובשעה שתיים בצהריים אני חוזר הביתה, נח, מוציא את הילדים מהמסגרות ונשאר איתם עד השעה שש בערב, ואז אני יוצא לעבודה עד השעה שתיים בלילה. אל תטעה, אני אבאב שמאוד מעורב בחיים של הילדים, אני לוקח לחוגים ולא זונח אותם לרגע, הבעל בית שלי נותן לי יד חופשית לא לזנוח את המשפחה, אגב, את ארוחות שישי בבית אני תמיד מבשל למשפחה, זו מסורת שחשובה לי ואני לא מוותר עליה לעולם".
רוצים להישאר מעודכנים?
ולמרות עיסוקיו הרבים הוא מקפיד לסייע לנוער נפלט מהמסגרות השונות, מעסיק אותם ומעניק להם מסגרת יציבה, כזו שתרחיק אותם מהשעמום, הרחובות והעבריינות. "אני מעסיק תלמידים שנפלטו ממסגרות של לימודי טבחות לחזור למסגרות ולהיכנס למקצוע, לא יכולתי להיות המנטור שלהם אם אני בעצמי לא הייתי הולך ללמוד. הרבה פעמים אני מסביר להם שהם לא יוכלו להצליח בלי לימודים, אז אני לא אוכל לשלוח אותם ללמוד אם אני לא למדתי, אבל אני גורם להם להבין ולהרגיש שהם עשו משהו בשביל עצמם".
מרקו
אלוף אתה חבר !!!